עולם הלימוד · Olam HaLimud
Library › מראות הצובאות על נביאים ראשונים

מראות הצובאות על נביאים ראשונים רנא

Maraot Hatzovoat (Nevi'im Rishonim) 251 · מראות הצובאות על נביאים ראשונים · free full Hebrew text

Open in the reader →

ואני אהיה לך למשנה ועכ"ז אהבתני הרי זו גדולה מאהבת נשים שלא תצוייר אהבה בהכניס הצרה ותצא הראשונה: או יאמר מאהבת נשים לבעליהן כי האשה אל אישה תשוקתה עם היות שהוא ימשול בה כך אהבתני עם שאמשול בך ושאני הייתי מולך ואתה משנה והוא יותר על הנשים כי בנשים הוא כי על שבעלה אוהבה כגופו ומכבד' יותר מגופו מש"כ בנו כי בהיותי מלך ואתה משנה לי לא היה אפשר לכבדך יותר מגופי והנה ארז"ל מאהבת נשים זו מיכל ואביגיל מיכל בעה"ז ואביגיל בע"ה ויהיה הענין כי מיכל הצילתו ממיתת העה"ז כאשר שמרו את הבית להמיתו ואביגיל הצילתו ממות מעולם הבא שמנעתו מבא בדמי' ותצל את נפשו מדינה של גהינם

ב (א) ויהי אחרי כן כו' ראה עצמו בצקלג קרוב לפלשתים והוא הגיע זמן מלכותו והוא ידע שמלכותו יתחיל במעט ואח"כ יגדל על כל ישראל כמאמר יעקב ברוח קדשו גור אריה יהודה בתחלה גור ואחר כך אריה וזה רמז בשאלתו האעלה באחת ערי יהודה כלומר התהיה לי עליה באחת ערי יהודה שתהא שם התחלתי למלוך ויאמר ה' עלה ויאמר דוד אנה אעלה באיזה מקום אעלה במעלה ויאמר חברונה אשר שם יעקב שדבר ברוח קדשו מלכותו זאת ויעל שם וגם שתי נשיו שמרבה הגם פלגשיו וקרא לאביגיל אשת הכרמלי אחר היותה נשואה לו זה כמה הלא יהיה על כי מאז היתה נשואה לנבל ואמרה היא וזכרת את אמתך וארז"ל שפיל ואזיל בר אווזה ועינוי מטייפי שנתנה עיניה בו וזה יצדק במאמרנו שכתבנו על אומרה ועתה יהיו כנבל אויביך שהוא כי ברוח הקדש אשר היתה בה צפתה שבעוד עשרת ימים ימות ועל כן לא יפלא תת עיניה בו לאחרי כן והוא גם הוא הבין בדבריה ונתן לבו לכך וזה אחשוב כיון באו' ראי שמעתי בקולך ואשא פניך כלומר זכרני לעת הצורך והנה הוא יתברך מדקדק עם חסידיו ועל כן גם בהיותה אשת דוד מכנה אותה אשת נבל הכרמלי על תתו עינו בה גם שיהיה לאחרי מות אישה ואמר כי ואנשיו אשר עמו העלה דוד גם שהיו רובם משאר שבטים הביאם איש וביתו שהיו אנשים כלבבו אך לבל יראה שהיה בא ליקח הממלכה בזרועו על כן לא הושיבם עמו בחברון כי אם וישבו בערי חברון

(ז) ועתה תחזקנה ידכם ואל תרפו ידיכם מחמת שתי סבות א' כי מת אדניכם והשנית כי אותי משחו בית יהודה למלך עליהם ולא על ישראל והיה אפשר על שתי אלה שירפו ידיכם על כן אני מצוה אתכם תחזקנה ידיכם כי גם שאדוניכם היה שונאי ואיני מולך עליכם אשימה עיני עליכם לטובה

(ו) בן ארבעים שנה כו' הנה פסוק זה יראה חולק על שאחריו כי איך מלך איש בושת שנתים ודוד לא מלך על כל ישראל עד שבע שנים וששה