מראות הצובאות על נביאים ראשונים רמט

ליפל בחרב ומוליך בניו עמו ואין ספק כי כבוש את יצרם לעשות כן גבורה תחשב יותר מגבורת אריה כמדובר כי על כן שיבחם ה' ואמר ראו בריה וכו' כי על כן נמחלו כל אשמותם לעלות מיד למחיצת שמואל הנביא וז"א תדע למה מנשרים קלו לעלות ולא עיכבו אשמותם על כי מאריות גברו במה שכבשו את יצרם ללכת עם בניו ליפול בחרב. וכן יורה מאמר ז"ל במה שתלה שמואל היותם מחר במחיצתו אל נפלו ביד פלשתים ויצדק בזה אומרו מחר כלומר בלי עכוב זמן לנכות חלאת דבר עד עלותם למחיצתו הגדולה: הרי שאין לבכות את הצדיק על אבדן עצמו וגם לא על הטעם השני שהוא על העדר ההנאה שהיתה לנו ממנו וזהו בנות ישראל אל שאול בכינה שהוא על שאול מצד עצמו על זכותו כי גלה ממנו לא על ההנאה שהייתם נהנים ממנו וזהו על שאול מצד עצמו עם היות שהיה מלבישכם שני עם עדנים וכו' ולא תבכו על העדר ההנאה רק על שאול מצד עצמו: או יאמר מ"ש אצלנו על משנת ר' יהודה בן תימא אומר הוי עז כנמר כו' שכלל שני גדרי מצות עשה באומרו עז כנמר וקל כנשר ושני גדרי מצות לא תעשה ברץ כצבי וגבור כארי והו' כי במצות עשה יש נמנע מהם פן ילעגו עליו ויחשבוהו למתייה' ומה גם אם מתחלה לא הכשי' מעשיו שעתה עליו ישחקו ויש שני עוש' אותן אך שמח בחלקו ולא ירב' לו באומרו האם אעל' על כל קדושים אשר בארץ ודי לי אהיה כאחד מהבינוניים ועל שניהם אמר על הא' הוי עז כנמר נגד הלועגים עליך ועל השנית אמר וקל כנשר שאינו אומר די לי לראות כשאר העופות כי אם למעלה מכולן כך אתה עלה במצות על כל שאר העם ועל מלת יש צריך יהיה תמיד בורח מן העבירה נשמר מיצרו ומביט תמיד לאחוריו אם יש דבר אשר לא ידע לישמר והוא אחריו וזהו ורץ כצבי אם יראה איש מרחוק ברוח יברח ובמרוצתו לא ימיש תמיד מלהפך ראשו לאחוריו אם יש רודף כי לא יבטח במרוצתו בברחו אך אם לא נשמר ובא לידי עבירה אחר שכבר באה לידו מי ומי היכול לינצל לזה צריך גבורת אריה וכעובד' דרב עמרם חסידא שלא יכול לימלט עד שצווח נורא בי עמרם ואף גם ביוסף ארז"ל שאחר שהיה יחידי בבית אלמלא דיוקנו של אביו היה נכשל והוא מאמרנו על מאמר ריב"ז בביאור משלי יהי רצון שיהא מורא שמים עליכם כמורא בשר ודם ועל זה יאמר וגבור כארי כלל הדברים כי סוף גדר מצות עשה הוא היות קל כנשר ותכלית שלמות מל"ת הוא גבור כארי ובזה נבא אל הענין והוא כי אמר שאול ויהונתן הנאהבים ונעימים לכל ואשר רוח הבריות נוחה הימנו רוח המקום נוחה הימנו אשר מתו יחד הוא כי בחייהם ובמותם לא נפרדו כי לבלתי יתאחר א' מהשני להיות במחיצה העליונה וזה בא' משני פנים או אם לא ימותו כאחד ויעבור זמן מזה לזה או אם היו מתים יחד מיתת עצמם אם האחד טהור ועולה מיד למחיצתו והשני