מראות הצובאות על נביאים ראשונים רמז

העיקרי הידוע למשוח בו כהנים ומלכים הוא שמן המשחה אשר עשה משה והנמשח בו הוא המצליח והנה שאול לא נמשח בו כי אם בשמן אפרסמון אך דוד נמשח בשמן המשחה ועל כן היתה הצלחתו גדולה ובכל מלחמות שאול שהיה דוד יוצא היה נוצח כמפורש למעלה ונבא אל הענין אמר הלא אמרתי כי שם נגעל מגן גבורים והנה תאמרו כי על שאני לא יצאתי עמו נפל הוא ומחנהו על כי אני משוח בשמן המשחה מצליח מש"כ הוא לז"א לא כן הוא כי האמת הוא כי מגן הוא שאול בזכותו בלי היות עמו משוח בשמן המשחה הידוע כלומר בלי היותו אני עמו

(כב) מדם חללים כו' הנה עד כה דבר על שאול עתה ידבר על שניהם יחד שאול ויהונתן ועל פי דרכו יתן טעם שני לדחות עון נוב אצל העונש הלזה והוא כי דרך המוכחים לומר לשכנגדו לו יונח שדברך אמת אשיב על הנחתך ואח"כ מכחיש הנחתו מכח קושיא אחרת על דרך זה אמר דוד הנה מה שכל החי יתן אל לבו הוא עון נוב המית את שאול במלחמה ועל זה אמר בתחלה אם יונח שכך הוא כי הצבי ישראל שהוא שאול על במותיך חלל שהוא עון נוב הלא כמו זר נחשב שאם כן איך נפלו גבורים עתה עוקר ההנחה ואחרת עמה והוא כי א' משתי סיבות יחשוב איש א' ההשגחיית וא' טבעיית ההשגחיית הוא מחמת דם חללי הכהנים והטבעי' הוא כי מראות נפילת טובי גבוריו רפו ידי שאול ויהונתן וירך לבבם ונפלו אמר כי לא יתכן לא טעם זה ולא זה ובראשון היחל ואמר מדם חללי' הם הכהני' או מחלב גבור' הם מבחר גבוריו שראה שנפלו כד"א חלב הארץ חלב כליו' חטה ועל כן הרך לבם ונפלו אי אפשר כי אם הוא מדם חללי' קשת יהונתן שלא חטא בהם לא היה נסוג אחוה ואם מהטעם השני מחלב גבורים חרב שאול לא תשוב ריקם כי אדרבה יחס לבבו כי גבור היה לנקום נקמת גבוריו על כן כלל הדברים הוא כי אין לבו לבכות עליהם כי המה הלכו למנוחות עולם העליון ואין לבכות כ"א לאובדים שנשארו לאנחות והוא כי יש בוכה את המת על עצמו שהוסר מן העולם ויש על ההנאה שהיה לו ממנו ויש על האובדים שחסר מהם צדיק שהלך למנוחות ועזבו אות' לאנחות אמר כי על עצמ' אין לדאג כי הנה שאול ויהונתן הנאהבי' לשמים והנעימי' לבריות רצה הק"בה יתאחדו במחיצה א' כאחת לע"ה ושמא תאמר כי אלו זכו לא היו מתים כאחת שתראה מות של אכזריות לז"א אדרבה מחמת חיבתם היה וזהו בחייהם ובמותם לא נפרדו והוא מעין מאמרנו על רות עם נעמי שאמרה כי המות יפריד ביני וביניך והוא כי שם כתבנו שכיונה נעמי באומרה יעש ה' עמכם חסד כאשר עשיתם עם המתים ועמדי שהוא כי הנה ארז"ל כי מה שעשו עם המתים הוא נתין תכריכיהם וגם ידענו מחכמי האמת כי נפש הוא נעש' מלבוש לנפש צדיק בעליתו אל המנוחה העליונה וע"ד זה תהיה נפש גיורת מלבוש אל נפש צדקת וזה יהיה מאמר נעמי יעש ה' עמכם