מראות הצובאות על נביאים ראשונים רמה

שמואל ב

א (ו) ויאמר הנער המגיד כו' יש מרבותינו אומרים כי היה עמלקי ממש ורצה להתגייר ולא קבלו ושזהו אומר פיך ענה בך כי עמלקי אתה וימיתהו ויש אומרים כי בנו של דואג היה ויש אומרים שהיה דואג עצמו וזהו אומר דמך על ראשך ביו"ד בין מ"ם לכף על כי דמים רבים של נוב היו על ראשו ואימר והנה שאול נשען על חניתו יהיה כי גם שהפיל עצמו על חרבו לא מת לגמרי מהנפילה ההיא וקם והיה נשען על חניתו ויאמר אלי עמוד נא עלי ומותתני כי אחזני השבץ ארז"ל שהוא עון נוב עיר הכהנים שהם לבושי תשבץ. ואחשוב לפי זה כי הקטיגור המשחית הנברא באותו עון היה מצערו עודנו גוסס על כן אמר ומותתני ויניחני ואשקוט ושמא תאמר הלא מיתתך כפרתך והנך גוסס והלא ירפה ממך ומה גם במה שאמר לו שמואל שע"י מיתתו ינוח ויהיה במחיצת שמואל הנביא לז"א כי כל עוד נפשי בי כלומר אמת הוא שאין כח לעון ההוא אחרי מותי לאחוז בי ולצערני אך כל עוד נפשי שלא יצאה לגמרי הוא כי נאחז בי ולא ירפני וז"א בי שחוזר אל השבץ הנז' לכן אל תניחני גוסס ומותתני לגמרי מיד ואשקוט עליו ואמותתהו ולבל יאשימהו על שהמיתו אמר כי לא יחיה אחרי נפלו לומר אד' הרוג הרגתי כי לא יחיה אחרי נפלו על חרבו כי גם שקם והיה נשען על חניתו ולא מת מנפולתו על חרבו עכ"ז היה כגוסס שלא יחיה כי אם שהיה מאריך שעה או שתי' נמצא שלא עשיתי כי אם שקרבתי מיתתו ויחזק בבגדיו ויקרעם וארז"ל מכאן שקורעים על נשיא ועל אב ב"ד שהוא יהונתן ועל רוב צבור וזהו ועל עם ה'

(יז) ויקנן דוד כו'. לבל יראה חלילה שהיה שמח לאידם על דבר המלוכה ועל היותו נרדף ממנו כל הימים על כן נשא קינה לעיני כל ישראל ולבל יאמר איש כי עיקר הקינה היתה על יהונתן אהובו כי אם שאגבו הזכיר בה את אביו על כן אמר על שאול שהוא העיק' ואחריו ועל יהונתן בנו. עו' כיון שלא על בחינת מלך הספידו כי לא יתכן תהיה הקינה על זה כי הלא מאסו ה' ממלוך על ישראל ואיך יקונן על אבדן מלכותי על כן אמר על שאול כלו' בחינת היותי שאול בלי תואר מלך ועל כן לא אמר על המלך שאול ויאמר הראוי הוא ללמד בני יהודה קשת לנקום נקמת שאול מפלשתים כאשר יהודה אביהם נצטער על בנימין והנה זאת כתובה על ספר הישר יודוך אחיך ידך בעורף אויביך שהוא הקשת שצריכה יד כנגד עורף יראה כי יודו אחיו את יהודה ע"י הקשת יורה שמצטער בצרת אחיו לנקום נקמתם ע"י קשת: או יאמר אוי לנו אחרי מות קדוש כזה כי מי יערב אל לבו לסמוך על זכיתו להתקרב אל האויב כ"כ קרוב שישיגנו בחרבו כי אם מרחוק ע"י קשת וזהו ללמד וכו' לומר מעתה צריך ללמד את בני יהודה המולכי' עתה קשת ללחום מרחוק הנה כתובה על ספר הישר ידך בעורף אויביך ישתחוו לך