מראות הצובאות על נביאים ראשונים רמב

שעל שלא עשה חרון אף ה' בעמלק נתחייב מות היום הזה והלא לא היה על העון ההוא רק הסרת המלכות אחריו אך לא שימות בחרב כי אם על עון נוב עיר הכהנים כמ"ש ז"ל כי כשהראה הקב"ה למשה המלך הראשון שבישראל תמה א"ל אמור אל הכהנים כו' ואם פסוק זה חוזר על פסוק הקודם שהוא על קריעת הממלכה ואמר שהיה על שלא עשה חרון אפו בעמלק איך נפלו בחרב הוא ובניו וישראל הוא על עון נוב והוא ענין פסוק שאחר זה ויתן ה' גם את ישראל כו' למה לא הזכיר עון נוב כי אם עון עמלק בלבד. ועוד שאומרו על כן הדבר הזה עשה לך ה' היום הזה יורה שעל דבר עמלק היתה גזרת היום הזה שהיא נפלו בחרב ולא כן הוא כמדובר ומה גם כי א"כ למה נפלו בני שאול וישראל כי אם הוא על עון נוב אפשר על שלא מיחו כאשר ברצות שאול להרוג את יונתן על החרם והן אמת כי גם כאשר היה ראוי להזכיר עון נוב כך מה שהיה רודף את דוד להמיתו אלא שלזה אפשר כי שב מחטאו ובכה לפני דוד ועשו שלום ביניהם

אמנם הנה ארז"ל כי בזכות מה שנתבייש שאול על עון נוב שאמר לשמואל ולא ענני גם ביד הנביאים גם בחלומות ואלו גם באורים לא קאמר כי בוש מלהזכיר אורים שיהיה כמזכיר עון לובשי חשן ואפוד אשר הרג על כן זכה שאמר לו שמואל מחר אתה ובניך עמי במחיצתי באופן. שנמחל, קצת העון לשתהיה מיתתו ומיתת בניו כפרתם ולזכות למחיצת שמואל הנביא, אך לא יבצר שיהרגו בניו וישראל על שלא מיחו ע"ד שארז"ל שעל כן הומת אבנר גם הוא שלא מיחה. ובזה נבא אל הענין והוא כי שמואל ראה כי בוש מלהזכיר האורים על עון נוב על כן גם הוא לא הזכיר לו עון זה רק ברמז כאשר יבא בס"ד. אך אמר ולמה תשאלני כו' לומר כאשר אתה ביש להזכיר האורים ולמה גם כן אי אתה בוש מלשאל בנביאים וזהו ולמה תשאלני כי נביא אני ואינך בוש כי גם אתה היית בנביאים כי היה ה' עליך כנביאים והנבאת וה' שהיה עמך סר מעליך וכמקו' היות ה' עליך היא עליך במקומו רוח רעה וזהו ויהי ערך כי סר ה' מעליך ויהי במקומו עליך ערך הוא רוח הרע אשר הוא חצוני ולהורות זה קראו ערך בלשון ארמי כי החצונים משתמשים בלשון ההוא מש"כ מלאכי קדש שאין מדברים בלשון ארמי וא"כ כאשר בושת לפני מהאורים היה לך להתבייש גם מלשאל לי בבחינת נביאים כי בידך היתה נבואה ושלחת אותה והוא מקרא שכתוב כי זאת היתה מוראת שאול מדוד שנ' ויירא שאול מפני דוד כי היה ה' עמו ומעם שאול סר ואמר לו עוד הנה אלו לא היה לך רק עון שעליו סר ה' מעליך הנה זה לא היה רק קריעת הממלכה ממך וניתנה לדוד וכבר נעשה וזהו ויעש ה' לו כאשר, דבר בידי ויקרע ה' את הממלכה מידך ויתנה לרעך לדוד אך הרעה הזאת לך עתה שהוא לנפול בחרב אתה ובניך וישראל כאשר הולך ומפרש הוא על דבר נוב והוא או' כאשר לא שמעת כו' ויתן ה' גם את ישראל כו' והוא