מראות הצובאות על נביאים ראשונים רלט

כי אין ספק כי הנה כאשר גדלך נפשך היום הזה בעיני כן תגדל נפשי בעיני ה' ויצילני מכל צרה שבכלל הדבר היא ההצלה ממך אז השיב שאול ואמר הנה מענותנותך לא אמרת אלא שבזכות אשר גדלה נפשי בעיניך יצילך ה' מכל צרה לא שיהיה לך טובה בפועל אך לא זו בלבד הוא כי אם שגם עשה תעשה מלוכה ויכול תוכל והכפל הוא אשר אמר למעלה ידעתי כי מליך תמלוך והוא שידע מקרא שכתוב גור אריה יהודה דשליט יהא בשרוייא שלא תהיה מלכות שלמה כאשר היה כי תחלה מלך על יהודה בלבד ואחר כך על כל ישראל וזהו אומרו פה ג"כ עשה תעשה כו' ואז וילך דוד לדרכו ולא רצה לשוב עמו כאשר אמר שאול ואז ושאול שב למקומו

כז ח ויעל דוד כו'. כי הנה יושבות הארץ על יישובן שלא היו ממלכות אכיש ולא משועבדים אליו ולא יחיה איש ואשה להביא גת לעבדים פן יגידו כו' ויחוש אכיש פן יעשו גם כן כך במלכותו ובאמור אליו אל פשטתם היום שהוא כמתמיה האם לא פשטתם היום לשום מקום והיה משיב שהיה בישראל ובחשבו כי כן אמר הבאש הבאיש בעמו והיה לי לעבד עולם

כח א ויהי בימים ההם כו'. ראוי לדעת מה זה כפל אומרו ידע תדע ומה גם לא היה צריך אפילו א' כי אם יאמר אתי תצא במחנה כו'. ועוד אומרו לכן אתה תדע את אשר יעשה עבדך כי מלת לכן תורה על נפקותא מדבר ואיננה וכן בתשובת אכיש אומר לכן שומר כו' ואין דבר תצא נפקותא ממנו והנה אם היינו אומרים כי לכן היא שביעה לא היה כל כך קשה אלא שעדיין יקשה מי הכריחם לבא כל אחד לידי שבועה ולא עוד אלא שעל ידי שבועה יגדל קושי אשר בדבר דוד באומרו תדע את אשר יעשה עבדך כי יורה כי יעזרנו להלחם בישראל וחלילה לדוד להמית בעם ה' לעזור את פלשתים אך הנה היה מקום לחוש פן להתרצות את שאול אדוניו ועם ישראל ישאר במקומו ובהלחמו עם ישראל יבא דוד ואנשיו מאחריהם ותהיה המלחמה לפלשתים פנים ואחור על כן היתה העצה הנאותה ללכת דוד באמצע מחנה פלשתים שאם יחפוץ לריב עם אכיש יהיה כתוא מכמר מסובב מפלשתים ועדיין אם מראת דוד היתה על אכיש לא טוב הדבר שידע דוד קצת ימים קודם המלחמה כי אם תכף בנסוע מחנה פלשתי' יאמר לו בא אתה ואנשיך בקרב מחננו כי אם יהיו ימים או עשור בנתים יוכל לשליח שלוחים לשאול וישראל עמו איך הוא בקרב מחנה פלשתים הולך ושיתחזקו נגד פלשתים כי הוא יהיה לישראל מגדל עוז לתת אויביהם בידם לכן טוב טוב הוא שלא ידע דוד דבר עד עת הפועל פן יגלה אזן ישראל על כן אכיש כבוטח בדוד שלא יבגוד בו אמר אליו ידוע תדע כלומר מה שלא יבצר מידוע לך בסוף בעת נסוע המחנה תדע מעתה כי אתו תצא במחנה שהוא בקרב המחנה אתה ואנשיך שלא אירא שתגלה אזן עמך ישראל להחזיק את ידם מקודם לכתך עמנו אז השיב דוד ואמר לכן אתה תדע כו' לומר