מראות הצובאות על נביאים ראשונים רלג

משיחנו כי מלחמות ה' אדני נלחם אך בזאת כי ורעה לא תמצא בך מימיך כי גם העשיה השנית תלויה במה שלא תמצא בך רעה כלומר ואם זאת תעשה נמצאת רעה בידך ותסתור הבית הנאמן מעתה ועד עולם ולהיות זה דבר קשה הוצרכה לשאול מחילה תחלה נמצא כי אמרה שני דברים אחד כי עתיד הוא יתברך לעשות לה בית נאמן. שנית כי זה יהיה אם רעה לא תמצא בו מימיו שהוא אם לא יעשה רעה זו להמית את נבל וביתו ועל הדבר הראשון אמרה שמא תאמר אם בית נאמן יבנה לי ה' איך ניתן כח לשאול לרדפני והוא דב' שאר"זל שאמ' דוד כשרא' עצמו נרדף משאול אמ' א"כ שמואל כיזב לי כשמשחני וזהו ואני אמרתי בחפזי כל אדם כוזב וגם על זאת פקחה עיניה אביגיל ואמרה ויקם אדם לרדפך ולבקש את נפשך אין מזה סתירה לדברי כי מה שויקם אדם לרדפך ולבקש את נפשך אין זה כי אם ייסורין של אהבה למען הפליג שכרך לע"ה שעל ידי כן והיתה נפש אדוני צרורה בצרור החיים את ה' אלהיך הפך המצרים אותך חנם כי ואת נפש כו' ועל הדבר השני שהוא ורעה לא תמצא כו' שהוא כי בית נאמן לא יהיה לו כי אם בהיות שרעה לא תמצא בך כלומ' שאם רעה זו יעשה לא יהיה לו בית נאמן ח"ו והנה לזה טענתו נגדה היא לומר כי מורד במלכותו היה כי כבר נמשח לז"א והיה כי יעשה כו' והוא כי הנה אמרו רבותינו ז"ל שאמר' לו עדיין לא יצא טבעך בעולם ולא אמרו המורד במלכות בית דוד חייב מיתה אלא אחר הכון מלכותו וגם שהם אמרו כי טענה זו לא נכתבה כי אם היה מסורת על פה אחשבה כי אין דבר מדבריהם ז"ל חסר מן הספר וז"א והיה כו' לומר טענתך לומר שאינה רעה המית את נבל וביתו כי מורד היה אינה טענה כי והיה זה כאשר יעשה ה' לאדוני ככל אשר דבר כו' וצוך לנגיד על, ישראל בפועל אך לא עתה כי עדיין לא מלכת בפועל ולא יצא טבעך בעולם והשמר פן ואל תעבור ולא תהיה לך זאת לפוקה כמש"זל אם ישאל איש צדקה מחבירו ולא יחפוץ לתת לו ויקום עליו השואל ויכנו נפש ויבא לפניך לדין ותחייב את ראש המכה ויאמר לך הלא אתה ככה עשית ועל חשבך שהיה מורד ולא היה כן כי לא יצא טבעך בעולם ונמשך לך מזה שפוך דם חנם כן עבירה גוררת עביר' שמה שהכשילך לבך לחשוב כך עתה יביאך לחשוב דבר אחר שלא כדין וזהו ולמכשול לב ועל אשר תשפוך דם חנם תגרור לך עבירה אחרת כמוה וזהו ולשפוך דם חנם ולהושיע אדוני לו ולא טוב לגבר לעשות דין לעצמו בדבר כזה והיטיב ה' לאדוני כו' לומר יהי רצון שלא תעבור ותזכרני בהיות לך רעה לומר אהה כי לא שמעתי לפלונית כי אם שייטיב ה' לאדני ותבא לך טובה ותזכרני בטובה לומר ברוכה תהי אביגיל ששמעתי בקולה וייטב לי וזהו והטיב ה' לאדני וזכרת כו' ורבותינו ז"ל אמרו היינו דאמרי אינשי שפיל ואזיל בר אווזא ועיינוי מטייפי כי באומרו וזכרת את אמתך כיונה לינשא לו והוא צודק עם מה שכתבנו