מראות הצובאות על נביאים ראשונים רלא

אל פה פן יתערב זר בהרהור על כן לא אמרה אמתך בחטף התיו כי אם אמתך בסגו"ל לומר שבמה שישמע ממנה יראה כי שם ה' ישתתף עמם ככתוב אצלנו על סגול שבא"לף של אשתך כגפן כו' שהיה ראוי תנקד בחירק אך כיון אל שם יה המשתלש בין שניהם כך ירמוז פה כי שם ה' יהיה בין שניהם כי לשם שמים תדבר וברוח ה' דבר בה או כיונה באמור אמתך בסגו"ל שהוא כי בכלל נבואתה כמו שאמרו ז"ל כי נביאה היתה הוא כי ידעה שימות נבל ותנשא לדוד כמו שאמרו ז"ל שעל כן אמר' וזכרת את אמתך וממיתת נבל ידעה באומר ועתה יהיו כנבל אויביך כו' וזה רמזה לו מעת' באומרה אמתך בסגו"ל לומר הנה עתה אני מתייחסת עם נבל אלא לשנים אני והוא כי השם אשר בין איש ואשה שהוא שם יה בלתי נמנה עמנו כי אין זווגני עולה יפה כי אני צדקת ולא הוא וז"א ותדבר נא אמתך שהן שתי נקודות תחת הת"ו אך ושמע אחרי כן את דברי אמתך בסגו"ל שהן ג' נקודות לרמוז כי ושמע אל מי שראוי' ומיועד' להיו' לה עם אישה ג' שותפין ולגמור הרמז שיובן בעצם סיימה באמור וזכרת את אמתך אחר שרמזה מתחלה שימות נבל כאשר יתבאר בסייעתא דשמייע והיחלה בענין ואמרה אל נא ישים אדוני אל לבו כו' לומר תמהני כי האם אל נא היה לו לחכם כמוך להיות בדיק בשמא לשום לב אל הבליעל הזה כי כשמו כן הוא והוא מן התימא שקרה לו כמקרה אותם החכמים שלא בדקו בשמא כרבי מאיר לא ראו הרעה שבאה עליהם והוא הדבר אשר תמהה על דוד שלא בדק בשמו לומר כי כשמו כן הוא נבל שמו כו' והיה לך ליזהר לבל החטיאו ובמתק לשונ' באומר' ונבלה עמו רמזה כי נבלה בלבד הוא מה שעמו לא מרד כאשר פירשה אחרי כן כאשר יבא בסייעתא דשמייא ויצדק בזה אומרו בליעל שאמרו רבותינו ז"ל כי בליעל הוא צר עין כמה דאת אמר פן יהיה דבר עם לבבך בליעל שכל כוונתה לא להחמיר עליו כיונה אלא להקל לומר שכל רעתו אינה אלא צרות עין והיה לו לבדוק בשמא הנה כי אינו כאשם לפי מדתו ושמא תאמר כי גם אתה לא עשית עיקר רק ממני אם כן היה לך לצוות את שלוחך יתראו לפני אך הנה ואני אמתך לא ראיתי את נערי כו' כו' וממה שאתה כאשם בזה היה אפשר היה זה גורם לך לבא בדמים לולא כי ואני אמתך לא ראיתי את נערי כו' ולולא הית אתה דוד שאתה צדיק הייתי נכשל להמיתנו אלא שהוא יתברך רגלי חסידיו ישמור בל תבא תקלה על ידן וז"א ואתה אדוני כלומ' למה שאתה כלומר הידוע כי איש חסיד אתה כי חי ה' וחי נפשך שהאמת הוא אשר מנעך ה' מבוא בדמים שהוא מבוא והכנס במלכות בדמי נפשות ומהושיע ידך לך כלומר שלא נמנעת מלחטא רק בחסדו יתברך ולא ממך ודע שעת' שהסכמת לבלתי הנקם בידך ה' ינקום נקמתך וז"א ועתה בשבועה כי ועתה שנמנעת יהיו כנבל אויביך למות כמוהו מהרה והו' מרוח ה' דבר בה כי זה היה בראש השנה והוא מת אחר עשרת ימי תשובה ושמא תאמר כי מטרם אומר