מראות הצובאות על נביאים ראשונים רכט

כן הוא כר' מאיר דהוה בדיק בשמא סמך דוד כי לעומת זה ושם אשתו אביגיל כי מורה השם על כי אין עינה צרה וטובת שכל להמתיק הדבר עם אשה לעשותו ודבריה יהיו לחן לפניו כי הוא יפת תואר ועוד כי גם אם הוא קשה להתרצות ורע מעללים, להשכיל להיטיב הנה לעומת זה כלבי משורש קדוש וטוב וחשב דוד שישוב אל שורשו וזהו והאיש קשה כו' והוא כלבי ועכ"ז לא היה דוד משפיל עצמו לכך אם לא שכאשר שמע דוד כי גוזז נבל את צאנו היה עודנו במדבר אשר שם היו אנשיו מזי רעב מקום שאין שם לחם ומזון ודחיקה להו שעתא וזהו וישמע דוד כו' על כן וישלח דוד עשרה נערים וגם דרך כבוד בדברי שלום ואמת באורך ככל הכתיב ובמקום החזיק לדוד טובה על כל הטוב' והדברים הטובים אדרבה זלזל בכבוד דוד והיה אפשר לומר כי אולי לא דברו לו הנערים כל הדברים הטובים או אולי באו בחפזון ובקשו תנתן להם שאלתם בתכיפות ובזדון ועל כן דיבר בכעס דברים רעים לז"א כי. לא כן היה לא הטעם האחד כי הנה וידברו אל נבל כדברים האלה בשם דוד וגם לא הטעם השני כי הנה וינוחו ועל אומרם שיתן למתהלכים לפניו ועליהם אמר לעבדיך ועל עצמו אמר ולבנך לדוד והשיב על שלשה הדברים אחד לאחד והיחל במאי דסליק מיניה על אומרו לדוד ואמר מי דוד כלומר ממה שלא אמר לבנך דוד כי אם לבנך לדוד יראה שהם שני דברים אחד לבנך כי להיותו בן ישי ומכנה עצמו לבן נבל הוא כבוד לנבל שחשוב כישי ובאומרו לדוד הוא כלומר ובשביל דוד שהוא חשוב בפני עצמו ועל כן אמר מי דוד שיהיה חשוב מצד עצמו ועל אומרו בנך כלומר שהוא כבוד לו שבן ישי יאמ' שמחשי' אותו כאביו מי בן ישי כי מי אביו ועל אומרו לעבדיך הם אנשי דוד אמר היום רבו עבדים כו' אינו חשיבות אלי כי היו' רבו המתפרצים מאדוניהם ולוקחים אדונים זרים כאשר הם הניחו את שאול ונעשו עבדים לדוד ועתה מתפרצים ממנו ליקרא עבדים לי כי מי שנתפרץ מאדוניו הראשון אל השני אינו תפארת הקראם עבדים לשלישי ושמא תאמרו כי אחר שעל יום טוב באו וההוצא' כבר נעשית שטבחך טבוח תן מאשר לפניך גם זה אין ראוי כי האם ולקחתי את לחמי ואת מימי ואת טבחתי אשר טבחתי לגוזזי ונתתי לאנשים אשר לא ידעתי אפי' מאין המה ואז הגיד לאביגיל א' מהנערים את שליחות דוד ותשובת נבל ושמא תאמר למה דבר עמה ולא עם נבל לז"א והוא כו' כלומר והוא נבל למה לא דבר עמו הלא הוא להיותו בן בליעל מדבר הנער אליו כי לא יקבל דבריו לנבלותו אז ותמהר כו' ותאמר לנעריה עברו לפני הנני אחריכם באה והוא פן אם תקדים היא וישארו הנערים עם המנחה אחרונים ימצאם נבל ויעכבם על כן שלחתם לפניה ותלך אחריהם שאם יבא נבל יפגע בה והוא תעמידנו על האמת ובין כך ובין כך אל אישה למה שהוא נבל לא הגידה פן יעכב וזהו ולאישה נבל לא הגידה: