מראות הצובאות על נביאים ראשונים רכז

בני דוד שקראתני אבי בראשונה ועכ"ז על אשר חטא לו שב בתשוב' ויש קולו ויבך ויאמר אל דוד עם ששבתי עתה בתשובה ובכיתי ואיני נקר' רשע עכ"ז צדיק אתה ממני ואין אשמתי עתה כ"א מתחלה אתה גמלתני הטוב' והוא מאמ' הכתוב למעלה והיה בהיות רוח אלהי' אל שאול ולקח דוד את הכנור כו' וטוב לו וזה יאמר אתה מאז גמלתני הטובה ואח"כ עד כה אני גמלתיך הרעה והנה ארז"ל שהיה אבנר אומר שכנף המעיל בסירה נכרת ושעל כן אמ' לו אחרי כן בקחתו החנית וצפחת המי' הלא תענה אבנר שהוא מה תענה עתה האם בסירה נלקחה החנית וצפחת המים. ובזה נבא אל הענין כי אמר שאול ואתה הגדת היו' את אשר עשית אתי שהגעת עד כרות הכנף ולא נגעת בי כלומר עם היות שדעת אחרת יש שלא אתה עשית ולא הייתי מזומן כ"כ בידך עכ"ז לפי מה שהגדת אתה היו' לפי דבריך היה אשר עשית אתי טובה אשר סגרני ה' בידך ולא הרגתני כל שכן שלא יונח שלא היה כך כי לא נכרת הכנף אלא בסירה ומצאתו אתה ולא נזמדנתי אני לפניך לבדי מוכן להרגני האם יבצר שחוץ למערה בדרך הייתי סמוך אלי אחרי והבטתי לאחורי וראיתיך ואני לבדי שעדיין לא הגעתי אל העם אשר אתי ושם היית יכול להרגני ויש לי גם על זה להחזיק לך טובה וזהו וכי ימצא איש את אויבו ושלחו בדרך טוב' כאש' מצאתני כדרך ושלחתני והנחתני הולך לעמי על כן אני אומר וה' ישלמך טובה תחת היום הזה כלומר בין היה כדברך שבהיותי במערה הייתי מוכן ליהרג בידך שכרת כנף המעיל ולא הרגשתי בין אם היה שלא נזדמנת לי כך לא כרת הכנף אלא שבסירה נכרת ומה שיש לי להחזיק טובה אינו כי אם על כי כאשר באת אחרי בדרך ואני לבדי טרם היותי קרוב לעמי היית יכול להכותני מאחרי בין אם היה כך או היה כך אני אומר סתם כי מה שנעשה ביו' הזה ישלם ה' לך וזהו וה' ישלם לך טובה תחת היום הזה אשר עשית לי בין אם עשית כך או כך ואומרו ועתה הנה ידעתי כי מלוך תמלוך ארז"ל כי במה שקרע המעיל ידע כי מה שנאמ' למעלה ויחזק בכנף מעילו ויקרע ויאמ' שמואל קרע ה' את ממלכות ישראל ממך ויתנה כו' היה סימן כי המחזיק בכנף מעילו וקורעו הוא המולך תחתיו וע"ד הפשט יאמ' כי שמואל אמר אליו קרע כו' ויתנה לרעך הטוב ממך ואם כן אח' שאני רואה כי אתה טוב ממני כי אתה גמלתני הטובה ואני גמלתיך הרעה א"כ ודאי עתה ידעתי כי מלוך תמלוך כי עליך אמ' הטוב ממך לכפל ואמרו מלוך תמלוך יהיה כי יודע היה ולא נעלם ממני כי אשר ימלוך מיהודה תהיה מלכותו בשני פעמים בראשונ' מלכו' קטנה ואח"כ גדולה כמאמ' המתרגם על גור אריה יהודה וזהו מלוך תמלוך וקמה בידך ממלכת ישראל כי אחר אשר אתה הוא המלך המולך ביהודה מלכותך הוא המתמיד לעד בישראל ועתה השבעה לי אם תכרית את זרעי וגם שלא תאמר לא אכרית את זרעו כי אם אשאי' הנקבות אשר בניהן על שם בעליהן