מראות הצובאות על נביאים ראשונים רכד
Maraot Hatzovoat (Nevi'im Rishonim) 224 · מראות הצובאות על נביאים ראשונים · free full Hebrew text
Open in the reader →מן המחבואים אשר יתחבא. ועוד שאחר אומרו ושבתם אלי אל נכון שהוא מקום אשר הוא שם בודאי איך יאמר וחפשתי אותו בכל אלפי יהודה. ועוד אומרו ויקומו וילכו זיפה לפני שאול כי זה הוא הפך כל האמור שלא המתין עד וילכו וישובו בתשוב' שלמה ממקום מסויים אשר הוא שם כי אם מיד הלך אחריהם. אך אמר בלבו מי יודע אם מאז יצאתם משם נסע והלך אל מקום אחר ואלך לריק אכן לכו נא הכינו עוד להשיב תשוב' נכונה ודעו אם עודנו שם ולא תשובו מיד כי שמא בבואכם יסע משם כי אם וראו בנסעו אל המקום אשר יהיה רגלו אחר המקום שהוא שם עתה והוא כי אמר אלי ערום יערים הוא לגנוב דעת מבקשיו וראו המקום אשר יהיה שם ולא בלבד זה כי אם ודעו על ידי שאלה שיגידו לכם מן המחבואים אשר דרכו להתחבא שם באופן שעל ידו ראיה תדעו המקום שראיתם אותו תחלה בחורשה בגבעת האכילה והמקום אשר תהיה רגלו אחרי כן וגם על פי מגידים תדעו המחבואים שהרבה להתחבא כדרכו ואז ושבתם אלי אל נכון באופן כי אז והלכתי אתכם ואז לא יבצר כי אם ישנו בארץ מלמצא אותו כי וחפשתי אותו אחר ידיע' המקומות והמחבואים שהם בכל אלפי יהודה ומספ' הכתוב כי אחרי עשות' את כל אשר נצטוו ושבו אליו על נכון ויקומו וילכו זיפה לפני שאול מצאו כי כבר נסע משם אל מדבר מעון בערבה כו' וילך שאול
כד ה ויאמרו אנשי דוד כו'. אומרו אם נאמר לך כי וה' צוה להורגו כי הותר לך מאת ה' הריגתו מפסו' אם במחתר' ימצא הגנב שלמדנו הבא להורגך השכם והורגו הלא תאמר אלינו כי לא דברה תור' על משיח ה' או תאמר אם אהרגגו יפלו מישראל עמי אך עתה שהכינו ה"ל במחתרת הזה לבדו וה' אנה לידך שהיית פה והביאו ממש לידך הרי הוא כאלו זה היום אשר אמר ה' אליך ממש הנה אנכי בעצמי נותן את אויביך לבדו בידך ועשית לו לבדו כאשר ייטב בעיניך קיים בו מה שכתבתי בתורה אם במחתרת כו' אין לו דמים מה עשה דוד רצה לנסות אם כן היה רצונו ית' כדבריהם ויקם ויכרות כו' לומר אם בכרת הכנף לבי נוקפי על שולחי יד מכ"ש שרעה בעיני ה' ליגע בעצמו ובשרו ואם אין צבי נוקפי אדע כי מן ה' הוא זה כי זה דרכו ית' ע"י התעוררות כזה לבלתי הביא תקלה ע"י הצדיק וירא והנה בכרתו ויך לב דוד אותו ויאמר לאנשיו לא כדבריכם שה' אנה לידי שאהרגנו כיון שהוא לבדו ולא יפלו מישראל עמו ובמחתרת מצאתיו כי אם אדרבא הוא יתב' התעורר לבו עלי להיות נוקפי על כנף המעיל מה גם עתה על עצמו וזהו חלילה לו לא מחסידותו כי אם מה' שעל כן התעורר לבי ויך אותי כי ממנו ית' הוא עם שהוא לבדו ולא יפלו מישראל עמו ואינו דומה זה לפסוק אם במחתרת שלמדני הבא להורגך כו' כי שני טעמים בדבר א"כ כי הוא אדוני כי מפתו אכלתי ויינו שתיתי הוא מאמרם ז"ל במדרש רבה על פסו' וישב אל יתר חותנו שהלך משה לשאול רשות מיתרו