מראות הצובאות על נביאים ראשונים ריט

לי לעצמי כי לי יאתה

יא ויקם דוד ויברח ביום כו'. הלא יקשה אומרו ויקם ויברח מפני שאול ביום ההוא כי הלא מקודם היום ההוא ברח מפני שאול זה כמה ימים. אך יאמר כי עתה ביום ההוא היה כבורח מפני שאול ממש כי נתן אל לבו כי שם היה דואג ויגיד לשאול וזהו ויברח ביום ההוא מפני שאול ובזה יתיישב אומרו לאביתר ידעתיו ביום ההוא כי שם דוייג כי הגד יגיד לשאול אי ביום ההוא יכול מתחל' א"כ למה לקח לפני דואג לחם וחרב ושאול באלהים אך אינו אלא אחר המעשים ההם והוא כי ביום ההוא אחר המעשים ההם נתן אל לבו כי הגד יגיד ויקם ויברח וז"א פה ויקם ויברח ביום ההוא מפני שאול כמדובר ויבא אל אכיש מלך גת והוא כי בא בעצמו אל אכיש לאמר לו יקבלנו ויהיה לו לבן חיל כדרך הבור' ממלך אחד ובא להסתופף בצל מלך זולתו אז ויאמרו עבדי אכיש אליו הלא זה דוד מלך הארץ הוא כל ארץ ישראל הנקראת הארץ סתם כלומ' ויחריב את ארצך כי לרמותך בא ושמא תאמר כי שאול הוא המולך ולא זה הנה האחר יש לו השם ולזה הפועל כי הלא לזה יענו בקול רם במחולו' לאמר הכה שאול באלפיו ודוד ברבבותיו הנה כי לא אמרו המלך שאול באלפיו ודוד ברבבותיו כי במלכות השוו אותם ולשאול נתנו האלפים ולדוד הרבבות הנה כי לפי האמת גדול כבוד מלכות זה משאול אז וירא מאד מפני אכיש ומה גם לאומרי' כי אחי גלית היה וינקו' נקמתו על כן וישנו את טעמו והוא כי הנה הוא היחל לדבר אל אכיש דברי טעם שיקבלוהו ויהיה לו לבן חיל וכיוצא בזה אלא שעבדיו הפסיקוהו עתה ראה את עצמו בצער איך יתהולל והו' היחל כבר עיניה' לדבר דברי טעם על כן סיפר השגחתו ית' כי הנה וישנו את טעמו הם דברי טעם אשר היחל לדבר בעיניה' אשר ראו דברי טעמו וה' עזרו ששינה את טעמו שלא סיים בענין שהיחל כי אם שנה אותו והם החלו לתופסו בידם כי היו כמרגישי' השנוי לראות אם היה מתפעל מתפיסתם והוא התחכם שאדרבה היה מתהולל בהיותו בידם נאחז שיאמרו אם דעת בו יתפעל וישתנו פניו פן ימיתוהו ואדרבה היה מתהולל מרקד ושמח כבלתי מרגיש מה שהלשינו עליו ותפיסתם בידם ובהגיעם אותו אל הדלת כמוציאים אותו לאוסרו או המיתו אז ויתו על דלתות השער טובל אצבעו ברירו וכתוב ויורד רירו כו' ויאמר אכיש אל עבדיו כי תראו כו' למה תביאו אותו אלי ואה הוא לשתק ממה שעושה חסר משוגעים אני לכך שהבאתם את זה להשתגע עלי ממש שהיה כותב בדלת שהיה המלך חייב לו כך וכך נמצא כי זה משתגע עלי וכדי בזיון למלך ולא שחוק ואם תאמרו שהוא בא מאליו ואתם לא הבאתם אותו אי אפשר כי הזה יבא אל ביתי מאליו אם לא שהביאוהו ואפי' הבני דעת אין שוערים חצונים ופנימיים מניחים ליכנס עד ישאלו רשו' מאת המל' אז וילך משם אל מערת עדולם מקום אשר עמד שם יהודה אבי השבט כמ"ש ז"ל על פסוק