מראות הצובאות על נביאים ראשונים ריז
Maraot Hatzovoat (Nevi'im Rishonim) 217 · מראות הצובאות על נביאים ראשונים · free full Hebrew text
Open in the reader →ג' הוא או' ואף כי היום נקדש בכלי ר"ל אעפ"י שהיה לחם הפנים מונח היום ונתקדש על השלחן היה מותר לנו לאוכלו להיותני מסוכנים ואין דבר עומד בפני פקוח נפש ואמרו חז"ל שאחזו בולמוס והוא חולי הרעב עכ"ל
ח ושם איש כו'. ראוי לשים לב למה מכניס פסוק זה בין שאלת הלחם לשאלת החרב והחנית ולא נאמר בתחל' הדברים או אחריהם ואם הוא שלא נמצא רק בשאלת החרב והחנית ולא בשאלת הלחם הלא הוא אמר למלך ראיתי את בן ישי בא נבה כו' וישאל לו בה' וצידה נתן לו ואת חרב גלית כו' הרי כי הכל ראה ולמה מודיע שהוא אביר הרועים. ועוד או' ואין יש פה כו' כי ה"לל ואם יש ולא ואין. ועוד כי לא ימנע או ידע מחרב גלית או לא ידע אם ידע יאמר לו תן לי את חרב גלית ואם לא ידע מאין ולאין יש חרב במשכן ה'. ועוד למה מודיע שהיתה לוטה בשמלה שהיתה אחרי האפוד ולא עוד אלא שבי"ת בשמלה נקודה בפת"ח ולא בש"וא כאלו היא שמלה ידוע'. ועוד מה הוא אריכו' וכפל הל' הזה אות' תקח לך קח הוא שאמר אין כמוה תננה לי כי היה די יאמר תננה לי
והנה לדעת האומר מרז"ל שראה אות' אופין לחם הפנים בשבת בהוראת דואג נחה שקטה השאלה הראשונה אל מה שאמר למעלה שמה שהיו אופין בשבת הוא דרך חול כי אין אפיית לחם הפנים דוחה השבת אמר עתם כי מה שהוצרך להורו' להם זה הוא על כי שם נמצא איש מעבדי שאול שהוא אביר הרועים אב ב"ד כמ"ש ז"ל שהור' שדוחה שבת וע"י הפשט שהוא נדרש לפניו ולאחריו לפניו כי הנה דוד הורה כי לחם קדש מותר לו והוד' לו הכהן אמר כי ושם איש כו' אביר הרועי' שהוא אב ב"ד ולא חלק עמי בהוראתו כי זה היה לשמוע אחימלך לדוד או נדרש לאחריו כי אולי לא היה משתד' דוד בעד חרב או חנית אלא כי שם איש מעבדי שאול אביר הרועים את עמו לצאת ולבא במלחמ' אשר לשאול על כן שאל חרב או חנית מיראתו פן יפגעני בלכתו בדרך מחמת שאול אדוניו וחרב אין ביד דוד על כן ויאמר כו' ואין יש פה כו' תחת ידך חנית או חרב לעמוד נגדו והן אמת כי לא נעלם מדוד כי חרב גלית שם היתה ולא מסתפק בדבר על כן לא אמר ואם יש חנית או חרב כי אם ואין בחיר"ק האל"ף שמשמעו כאומר הן יש שהוא ודאי בל' ארמי ולא אמרו בפירוש בל' עברי כי אם בל' ארמי ויראה לשומע כי אומר כמסתפק אם יש בעל יראה שחלקו שואל בפיו בכח כי אם כמניח הדבר אל בחירת אחימלך שהוא דרך ארץ ויאמר הכהן כו'. ומאשר כתבנו על פסוק ויבא דוד נבה אל אחימלך הכהן ובפסו' שאחריו ויאמר דוד אל אחימלך הכהן כו' שב' הכתובים ההם ידבר על שאול באלהי' יתכן מה שבאותם הכתובים ובפ' שאלת החרב נזכר אחימלך ובכל שאר הפסוקי' נאמר הכהן ולא אחימלך על כי בשני הכתובים ההם ידבר על שאול באלהים שאינו רק לכ"ג וכן שאלת החרב אינה אלא לכהן