מראות הצובאות על נביאים ראשונים רטז

כא ג ויאמר דוד לאחימלך כו'. אל תתמה כי אין איש אתי כי המלך צוני דבר כו'. ראוי לשים לב מהו אשר אני אשלחך ומהו ואשר צויתיך ואם הכל א' למה הוכפל ולמה אמר ואשר שירא' דבר אחר. ועוד איך משיב בזה לשאלת מדוע אין איש אתו כי אם ולא ידעו. ועוד למה לא נזכר מה ששאל לו באלהים. ועוד איך לא ידע אחימלך תנין בריחתו מהמלך אם שאל לו באלהים כי הלא אין ספק כי השאלה היתה איך ימלט משאול או אנה ילך מרוחו ואנה מפניו יברח ומזה יבין אחימלך הענין. ועוד אם הנערים לא היו אתו איך אמר אחימלך אם נשמרו הנערים אך מאשה. אמנם הנה מאמר אחימלך באו' היום החלותי לשאל לו באלהים חלילה לי יראה שרגיל היה דוד ללכת שם על דברת שאלת אלהי' ובכן גם עתה עיקר בואו שמה לכך היה וכמאמר דואג כי מהג' דברים אשר הזכיר ראשונה היה שישאל לו בה' וזה מאמר הכתוב ויבא דוד נבה אל אחימלך הכהן שהוא למה שהיה כאן שהוא לשאול לו באלהים ויחרד להקבילו ויאמר לו הנה אין נשאלין אלא למלך או למי שהצבור צריכין לו ועל כן אם שאלתך על דבר המלך מדוע אתה לבדך כי אם שליש המלך אתה היה לו לשלוח עמך מעבדי המלך רבים ונכבדים ואם הוא לצורך הרבים כי אתה היוצא ובא לפניהם ולצורך הרבים באת לשאול למה אפי' איש אין אתך והשיב המלך צוני דבר לומר מצד המלך באתי ששואלין לו כי הוא צוני דבר שהוא לשאול בדבר האלהים ושמא תאמר שאגיד לך מה הוא הדבר שאני בא לשאל אין רצון המלך שאודיע אפי' לך כי הנה ויאמר אלי איש אל ידע מאומה את הדבר אשר אני שולחך שהוא מציאות השליחות ולא אשר צויתיך לשאל על הצלחת השליחות וזהו ואשר צויתיך כי אם שהוא ישאל סתם אנה ילך או אם יצליח וירא בבליטת את צהובות אותיות החשן הן או לאו אך על מה היא השאלה שעליו שואל אם יצליח בו או לאיזה מקום ילך לא יודיע אפילו לכהן והנה אין ספק כי לשר וגדול לישראל וחתן למלך כי יערכו לפניו שולחן לאכול ולשתות אך הוא לא יוכל להתאח' כי היתה בריחתו נחוצה וגם אם יאמר שאפילו פת לא הביא עמו לעצמו יתנו לב כי בורח הוא על כן על שני הדברים האלה אמר והנערי' יודעתי אל מקום פלו' אלמוני שקדמוני וממתינים לי ולחם אין אתם לכן ועתה כהם מזי רעב מה יש תחת ידך חמשה לחם כלומר כי חמש' נערי' הם תנה בידי להוליך להם פן ימותו ברעב או הנמצא אם אין כל זה השיעור או מזון אחר אין לחם ויען הכהן כו' ולהיות כי דוד אמר שהיה חפץ לחם לנערים על כן הכהן לא הזכיר אלא הנערים באומרו אם נשמרו הנערים כו' ויען דוד כו' יש פירשו שאמר ג' טעמים א' כי אשה עצורה ומפורשת מהם זה ג' ימים ולכן כלי הנעריה היו טהורים. ב' כי כבר הלחם היה חול כי הוקטר בבזיכין והוסר הלחם מעל השולחן.