מראות הצובאות על נביאים ראשונים ריד

נתת לו רשות עד תשאל לי לז"א נשאול נשאל שני פעמים פעם א"פ ולזה בושתי מלהאריך להשיב פניו וגם שלא היה רק עד בית לחם וישוב. ועוד טעם שני שלא היה פנאי להמתין כי ויאמר שלחני נא שהוא עתה טרם יארך הזמן ויעבו' והוא צוה לי כו' אחר שהיחל לפייס בא לגלות האמ' ומה גם שעדיין לא נתפייס לגמרי גלה לו האמת ואמר הנה עד כה אמרתי מה שאמר לי שאומר לך הוא כי זבח משפחה כו' כאו' ויאמר כו' אך האמת הוא כי והוא צוה לי כי עשה צואה כהולך למות כד"א צו לביתך כי כן צוה לי באומרו כי אחי הוא כמצוה לאחיו והוא כי ראה כי כלתה הרעה מעמך והרי הוא כמת כי לא ימלט ממך לכן ועתה בעו' שיש לי הנפש שעדיין לא נמצא לפניך משבאת מניות להמיתו אמר אם מצאתי חן בעיניך אמלטה נא כעת מחרב אביך ואראה את אחי טרם ימיתני אחרי כן ולא אמות טרם ראותי אותם ואחר אומרו תחלה שמה שנשאל היה על זבח משפחתו ואח"כ הטעם השני שהוא כהולך למות ונמלט כעת לראות את אחיו טרם ימיתהו אמר דע לך כי על כן שהוא על הטעם השני הזה הוא מה שלא בא אל שולחן לא מהטעם הראשון כי זה השני הוא האמת. על כן כשמוע שאול את הדבר השני חרה אפו ביהונתן ויאמר לו בן נעות המרדות שכמו שהיא העוות להמרידנו בחרם שהחרימו כל ישראל שלא לתת אשה לבנימין אם לא על ידי חטיפה והיא באה אלי שאקחנה בלי חטיפה כך ממנה נמשך לך להמריד את דוד בי נמצא שע"י כן ימשך לך בושתו לערות אמך כי תהיה לה לבושת ערותה שיהיה לה מזכרת עונה שרידפה את מאהביה להעבירני על הגיזרה לכסות ערותה כי כל הימים כו' ועתה שלא בא אל שולחני וברח הוא מורד במלכות ובן מות הוא וזהוא ועתה שלא וקח אותו כי בן מות הוא אז השיב למה יומת מה עשה כלומר כי לא עשה מרד במעשה כי אם בשב ואל תעשה לא בא אל שולחניך אז ויטל כי' ויקם כו' ועם שהיו שתים דעות א' על דוד שכלתה הרעה מאתו. ב' על שהכלימו לא שת לבו רק על צרת דוד אוהבו וזהו ולא אכל ביום החדש השני לחם כי נעצב אל דוד שהוא על הנוגע אל דוד כי על מה שהכלימוהו לא שת לבו כי הלא אביו הוא והכלמת האב לבן אין בה חשש לגבי הבן וזהו כי הכלימו אביו כלומ' מה שנעצב הוא אל דוד כי אשר הכלימו אביו הוא ואינו מן התימא ומסייע לזה טעם טרחא במלת הכלימו

לו ויאמר לנערו כו'. הנה מתחל' רצה לירות ג' חצים כאשר נדברו שניהם לירות למטרה ג' חצים ב' פעמי' להסתיר דבר שיראה כי אין הכונ' רק ללמד את עצמו קשת בל יבין הדב' הנער וכן בבא הענין אל הפועל יהיה בלבו לירות ג' חצים וכן אמר לנערו רוץ מצא נא את החצי' אשר אנכי מורה אלא שאח"כ הוחם לבבו ולא עצר כח לסבול מלדבר עם דוד עד יורה חצים רבים ושב מדעתו הראשון ומיד בחץ הא' עשה כונתו