מראות הצובאות על נביאים ראשונים ריב
Maraot Hatzovoat (Nevi'im Rishonim) 212 · מראות הצובאות על נביאים ראשונים · free full Hebrew text
Open in the reader →להעמיק מה שבין שניהם בין על אופן הגדתו ענין אביו בין על ברית' גם לזרע' והם דברי סוד נכמס אמ' לכה נצא השדה מקום שאין אזנים שולטות כיישוב כאש' שיבחו בגמ' את הדוברי' סודות' ומועצות' בשדה במקו' שאין אנשי' ושם ויאמ' יהונתן אל דוד ה' אלהי ישראל ל' שבועה כי אחקור את אבי כו' והנה טוב אל דוד ויהיה כי לא אז אשלח אליך שלא יזדמן שליח אז וגליתי אני בעצמי את אזנך ואם יתהפך שיהיה לבבו לרעה כה יעשה לי אלהים כמו שיחפוץ לעשות לך וכה יוסיף כי שני דברים אעשה א' להשתדל שייטיב יהונתן הנז' אל אבי את הרעה עליך. שנית כי וגליתי את הרעה בעצמי את אזנך ושלחתיך כו' ועוד אני אומר שתהיה בריתנו ביני וביניך כי לא בלבד אם עודני חי כי אז ולא תעשה עמדי חסד ה' והוא כי חסד ה' הוא חסד של אמת שעושה ה' בלי כוונת תגמול כך החסד שעושה האדם עם המתי' הוא כחסד ה' שהו' של אמת בלי תקות תגמול וזה יאמר ולא בלבד אם עודני חי אשר אז לא תעשה לי החסד שתעשה חסד ה' שאינו חסד שעושי' עם המתי' כחסד ה' בלי תקות גמול כ"א גם ולא אמות ולא תכרית את חסדך מעם ביתי והוא כי במקו' אמו' אם אמות שלא לפתוח פה לשטן אומר ולא אמו' תהיה חסדך שלא תכרית את חסדך שאתה עושה עמי בחיי גם אחר מותי מעם ביתי עד עולם שלא תאמ' מית רחמך פרוק וכן גם אני אם תמות את' ושלא לפתות פה לשטן אמר במקום אם תכרת אתה אמר ולא אכרית גם אני חסדי הנז' בהכרית ה' את אויבי דוד כלומר את דוד ועל שהכרתה משמע בשני עולמות אמר ונשמר ופיר' שהוא איש שהוא דוד מעל פני האדמ' ועל זה ויכרות יהונתן עם בית דוד שהוא אם ימות דוד כמדובר ואומר שמואל הנביא אשר כתב את הספר הזה הנה יהונתן עלה בדעתו שיצטרך בית דוד אליו ולא היה כן ביתו עם כי השי"ת בעצמו הוא אשר בקש מיד אויבי דוד כי הוא ית' אפוטרפוס שלו ועם שדוד כבר נשבע לו מאז הוסיף עתה להשביעו שני' באהבתו אותו ומה היתה השבועה שהוסיף להשביעו הלא הוא שנשבע לו כי אהבת נפשו אהבו
יח ויאמר לו יהונתן מחר כו'. הנה דוד אמר לו שימתין עד ערב השלישי' הוא של יום שאח' ו' ר"ח השני אמר לו יהונתן ערב ר"ח הא הנה מחר חדש ומיד ונפקדת כי יפקד מושבך מיד ביום החדש הראשון כלומ' ואין להתעכב עד השלישי להשיבך דב' כי אם ושלשת הימים עד יום השלישי תרד מאד מתן המלך לכן ובאת מחר אל המקום אשר נסתרת, שם ביום שלא היה ר"ח כי אם יו' המעשה כי מחסידותם היה מחמירי' על עצמם ממעשה ביום ר"ת ואמר על השדה שנסת' כשאמר לו וישבת בסתר ונחבאת אשר שם היה מה שפייס יהונתן את אביו והחזירו אליו גם עתה הסתר שם וישבת אצל האבן כו' שהוא מקום מסויים ושם צדה של אות' אבן אורה החצי' ולא פעם אחת בלבד פן יורגש לנער הענין כי לא לכוונת ירות חצים למטרה