מראות הצובאות על נביאים ראשונים רג

נמשכה אהבתו אותו ואמר כנפשו הענין כי הנה ידענו כי אין אהבה מתהוית אלא בין השוים והנה עתה נתגלה כי דוד הוא מלך ויהונתן נשאר כאחד העם לז"א כנפשו לומר כי נפרדה אהבה זו מיתר אהבות כי אינה בין השוים כי אם כאהבת איש נפחו עם היות כי אין הגוף עם הנפש שוה עם כל זה אוהב את הנפש כך עם שדוד גדול ומלך אהב אותו כאוהב את נפשו הבלתי שוה אליו וזאת תהיה כונת העדר ה"א מיאהבהו שויא' בו כתיב והוא כי הנה כל האותיות יש להן בן זוג עם הוי"ו אך הה"א אין לה בן זוג והנה דומה לה הנה יהונתן עם דוד כי לא היה בן זוגו כאמור ועל כן אהבו כאלו היה בן זוגו ושוה אליו וזהו העדר ה"א כלומר שהיה כאלו ענין הה"א אין בהם כי אם שהן כאלו הם זוג אחד וע"כ היתה אהבה ביניהם ואמר כי להיות שאול ירא פן דוד ימלוך על כן ויקחהו שאול ולא נתנו לשוב בית אביו פן בהתרחק ממנו יעשה מלוכה והוא לא ידע מה שאין כן בהיותו עמו כי לא יערב שם אל לבו לעשות כן ואמר כי ויכרת יהונתן ודוד ברית ולא אמר ויכרתו כי יהונתן בקש והתחיל בדבר ולתת טעם למה הוצרך לכרות ברית וגם להיות יונתן דורש הדבר יותר אמר באהבתו אותו כנפשו כלומר בשביל היות אהבתו אותו כנפשו שהיא אהבה בלתי טבעית כי אינן שוים כי אם כאהבת הגוף לנפשו עם שזה גשמי וזאת רוחנית על כן הוצרך לכרות ברית וגם היה יהונתן דורש הברית על כי הוא גרוע מערך דוד וצריך אל אהבתו יותר

יח ח ויחר לשאול מאד כו'. הנה ארז"ל על פסוק נוקם ה' ובעל חימה כי אין הקב"ה כבשר ודם כי בשר ודם חמתו גוברת עליו ועושה מה שאח"כ מתחרט אך הב"ה אינו כן אלא שהעושה מהחמה מה שרוצה כשחפץ מסלקה וכשחפץ מקרבה וזהו נוקם ה' ועכ"ז הוא בעל החימה ואדון לה לעשות ממנה מה שחפץ ובזה יאמר פה ויחר לשאול וירע בעיניו בחסידותו החרי אף ההוא שלא היה טוב בעיניו להקפיד אלא שלא יכול נגד יצרו וזהו וירע בעיניו הדבר הזה בחרון ופה אמר נתנו לדוד רבבות ולי נתנו האלפים ואיני מקפיד על מה שהרבו לו כי הנה ועוד יתנו לו איני מקפיד כי אם על המלוכה שלא אמרו הנה המלך שאול כי אם שאול ודוד כי בתוארים השוו אותנו ובגבורה הרבו לו עשר ידות ומאז היתה עינו עליו להעותו ולרעתו ומרוב עצבותו ויהי ממחרת ותצלח עליו רוח אלהים רעה ויתנבא ניב שפתים אשר היה שם הרוח רעה בפיו מאיזה דבר עתיד ודוד מנגן בידו כפעם בפעם להעביר רוח הרעה מעליו ויטל שאול וכו' ויירא שאול מלפני דוד כי היה ה' עמו כי ע"כ נצול מהטלת חניתו פעמי' ומעם שאול סר והוא כי כאשר הומלך שאול נאמר ותצלח עליו רוח ה' על דוד באופן שהיות רוח ה' בו הוא הוראת מלכות לכן בראות כי היתה רוח ה' עם דוד ומעם שאול סר יורה כי הוסר המלכות משאול וניתן לדוד על כן ויסירהו שאול מעמו