מראות הצובאות על נביאים ראשונים רא

ואם הוא כי סמך על גבורתו כי על כן בא באבירות לב להלחם גם זה אינו כי מה שמתלהב להלחם וערך אל לבו להלחם בו הוא להיותו אדמוני הוא בלי גבורה כי הלא הוא עם יפה עינים יפה מראה שאין טבע היפה מראה להיותם בעלי גבורה ואם כן מה יועיל לו חריצותו ובטחו בעצמו ואם הכונ' הוא לבהלני באבירותו להבריחני לז"א אמר לו הכלב אנכי שמבריחין אותו במקלו' איני מתבהל ממקלות לנוס ואז מכעסו קללו באלהיו של עצמו ויאמר אל דוד לכה אלי כלומר לכה מלפני וטוב לך ואם תבא אלי לא אצטרך להלחם בך כי אם ואתנה את בשרך לעוף השמים כו' כי מה אתה. לפני וזהו לכה אלי ואתנה וכו' ולא אמר בא אלי ומאומרו לבהמת השד' ארז"ל וכי אית בעיר אכיל בעיר כלומר דה"לל ולחיות השדה אלא מזה הכיר כי התחיל דעתו להתבלבל כי כבר נפל משמים ואיתרע מזליה על כן ויאמר דוד כו'. היום הזה יסגרך ה' כו': וע"ד הפשט אפשר אמר להיותך נער ויפה מראה בשרך רך שאפי' הבהמה תאכלך ויאמר דוד הלא זה הדבר שחשבתני למות לפניך אינו כי בטחת באלהיך שקללתני בו הבל הוא אך הוא כי בטחת בחרב חנית וכידון שתמיתני בהם מה שאין בידי דבר מזה אך דע כי אני בא בשם ה' אלהי מערכות ישראל כי איני בר פלוגת' בעצם אלא הוא אשר חרפת אותו ועל כן איני צריך כלי מלחמה כי ה' יסגרך בידי כלומר בידי ולא בחרבי והכיתיך כו' ועם היות' שגם אם אמיתך בחרב או חנית הוא ית' העוש' עכ"ז רצה ית' לקדש שמו בגוי' ובישר' בגוי' ע"י מה שאמיתך ידעו הגוי' כי יש אלהי' לישראל כי אם לא כן מי היה יכול לך וזהו וידעו כל הארץ כי יש אלהים לישראל ולזה אפי' אם אמיתך בחרב או חנית יודע אך רצה ית' לקדש שמו גם בישראל היודעים כי יש אלהים לישראל והוא כי עתה ידעו כי לא בחרב ובחנית יהושע ה' כי אין מעצר לה' להושיע בלי נשק כמוני היום ושמא תאמר במה בטחתי למעד כל הדברים האלה שאמרתי והכיתיך והסירותי את ראשך כו' ואולי עם היותו ה' אלהים אמת אולי איני כדאי שיעשה כל זה בגיני הלא הוא כי הנה לה' המלחמה כלומר אין מלחמתי על כבוד עצמנו כי אם לה' שהוא על כבוד ה' ומלחמת ה' אשר חרפת אני לוחם וזהו כי לה' המלחמה שהוא לו ולכבודו היא המלחמה זו ולא על כבודנו ולכן ידענו כי ונתן אתכם בידנו כי זה דרכו ית' שהעושה בשביל כבודו ית' עושה ית' בשבילו והוא מעין המתפלל על חבירו והוא צריך לאותו דבר שהוא נענה תחלה אז כי קם הפלשתי וילך ויקרב כו' אז בנחיצות וימהר דוד וירץ המערכה וישלח ידו אל הכלי ויקח משם אבן ויקלע כו' ויך את הפלשתי אל מצחו לומר כי הוא לא עשה רק הכנה מה וטבע היתה האבן נופלת ארצה אך מאת ה' היה כי ותטבע האבן במצחו כמאליה ומה גם במה שכתבנו מרז"ל כי חמש' חלוקי אבני' היתה הא' כנגד הב"ה והשני כנגד אהרן והשלש כנגד האבות ואחשבה כי האבן הראשונ' שעשה בה את כל הדבר הגדול הזה היה