עולם הלימוד · Olam HaLimud
Library › מראות הצובאות על נביאים ראשונים

מראות הצובאות על נביאים ראשונים קצט

Maraot Hatzovoat (Nevi'im Rishonim) 199 · מראות הצובאות על נביאים ראשונים · free full Hebrew text

Open in the reader →

אעזרך בברכתי והיא לך וה' הוא ובית דינו יהיה עמך באופן לא יהיה קטרוג מדת הדין כי שני המדות יהיו לאחדים בעזרך והוא הנודע כי וה' הוא ובית דינו

לח וילבש שאול כו'. ראוי לשים לב מה הם מדיו אם הם לבושי מלחמה כשריון ודומה לו איך אומ' אח"כ וילבש אותו שריון. ב' או' ויחגור דוד את חרבו מעל למדיו ידוע הוא כי אין חגירת החרב רק מעל ללבושו. ועוד אומרו ויואל ללכת כי לא נסה כי היה לו לומר ולא אבה ללכת כי לא נסה אך לומר שאבה ללכת בשביל שלא נסה וישם רצה לומר שכי זה משמש במקו' אלא כאלו יאמ' ויואל ללכת אלא שלא נסה אך א"כ ה"לל כי שלא נסה אך הנה ודאי כי מדיו לחוד ושריון לחוד והוא כי לא כל מיני לבושים נאותים לעת מלחמה ד"מ אם ילבש אדם בעיר לבושי' ארוכים ורחבים מפני הכבוד לא יאותו כך במלחמה כ"א כמדת האיש בצמצו' שיהי' מזורז בהם וההיקש ביתר מציאיות ההפרש לרגילי' בכך ועליהם ילבשו השריון והנה שאול היה במלחמה לבוש מדיו המיוחדים לעת מלחמה כפי מדתו ואותם הלביש לדוד תחלה וז"א וילבש שאול את דוד מדיו ונתן אח"כ קובע נחוש' על ראשו וילבש אותו שריון על מדיו והנה דוד לא רצה באלה ומה גם לרז"ל האומרי' כי מדי שאול באו למדת דוד שהיה קצר הקומה עם היות כי שאול היה ארוך ובגדיו ארוכי' והרגיש שאול ויתכרכמו פניו. או לפי פשוטו כי דוד לא רצה רק לקלע באבן כאשר עשה אחרי כן והיה בוש להסיר בגדי שאול כלם אשר הלבישו כא' על כן עשה מעט מעט והוא כי בתחלה ויחגור דוד את חרבו מעל למדיו כלו' ולא מעל לשריון שעל מדיו כי העביר לשריון מעל מדיו ויחגור עליהם חרבו ויואל ללכת כך בלי שריון כי לא נסה בשריון ואח"כ על השאר שהם מדיו וקובע ואפי' החרב לא רצה ויאמר אל שאול לא אוכל ללכת באלה כי לא נסיתי ויסירם דוד את כלם מעליו ויקח מקלו' כו'

מ ויקח מקלו כו' ראוי לשים לב כי אחר שלא עשה, דבר במקל ולמה לקחו בידו. ועוד אומרו ויבחר לו ה' חלקי אבני' מן הנחל כי הראוי יאמר ויקח לו ה' חלקי כו' שאם הוא שבחר אותם משאר אבני הנחל מה צורך להודיע שבחר בטובים או חלקים מהשאר וכן למה הודיענו בכלי הרועים בוילקוט ושקלעו בידו כי היה עולה על לב שקלע בקלע מבלי היותו בידו ועוד למה מודיענו שהאיש נשא הצנה לפניו ובאו' ויבזהו כו' אין זה טעם לבזותו היותו אדמוני עם יפה מראה וכמאמר הפלשתי לכה אלי היה לי לומר בא אלי ועוד אומרו ולבהמת השדה שה"ל לחית השדה. ועוד אומרו שני פעמים וידעו כל הארץ וחזר ואמ' וידעו כל הקהל שהיא כפל ענין במלות שונות שהן שתי קושיות למה כפל הענין ולמה במלות שונות. ועוד אומרו כי לה' המלחמה הרי בכלל אומרו היום הזה יסגרך ה' כו' הוא. וכן אומרו ונתן אתכם בידנו הוא בכלל האמור ועוד אומרו ויחזק דוד מן הפלשתי בקלע