מראות הצובאות על נביאים ראשונים קצח

בא עד קרוב למחניהם ויחתו מפניו על כן והיה האיש אשר יכנו יעשרנו כו' ואמר דוד מה יעשה לאיש אשר יכה כלומר מה ראוי לעשות לו כי הלא דבר נקל הוא הכות אותו כי מי הפלשתי הערל הזה טמא כי חרף מערכות אלקים חיים והרי הוא כאלו נגע בכבודו ית' וא"כ הרי הוא מעתה חשוב כמת כי ה' יתנהו ביד הלוחם עמו בלי ספק ואז האנשי' החשובי' אשר שאל להם לא ענו אותו באמור מה יושיענו זה אך ויאמר לו העם הם המון העם כדבר הזה לאמר שכיונו כדי לאמר למלך אם זה יערב אל לבו לעשות הדבר ובכן אמרו כה יעשה לאיש אשר יכנו וישמע אליאב ויחר אפו ויאמר למה זה ירדת ועל מי נטשת מעט הצאן כו' ויאמר מה עשיתי עתה כלומר מה עשיתי עד עתה כי הלא דבר הוא בלבד שדברתי אך אעשנו כאשר היה אז ויסב מאצלו אל מול אחר כו' אמר בלבו הנה השומעים אותו פה לא יגידו למלך כי הנה ראה מה שכעס אחי עלי שיורה שאיני כדאי לכך אך אלך אל מול אחר ושם אשאל ואדבר אולי יוגד למלך כי לא רבה לאמר הוא למלך כי בוש פן יראה כמתהדר ומתהלל לפני מלך וע"י כן וישמעו הדברים כו' ויקחהו ויאמ' דוד אל שאול אל יפול לב אדם עליו כלו' כי זה לא אדם הוא כי אם כאחת מחיות היער כי סר צלו מעליו ולמה לב מי שהוא אדם אש' חתתו על כל חיות השדה יפול על זה עבדך ילך ונלח' עם הפלשתי הזה כי איני נלחם עם שרו של מעלה כי אם עם הפלשתי הזה ויאמר שאול מראש דברך נראה שדרך השגחה הוא מה שתבטח להורגו ומסוף דברך שאמרת ונלחם עם הפלשתי יורה שהוא בטבע שתבטח בכחך להלחם בו ועל כן אני אומר אם תתפוס ל' אחרון כי תבטח בכחך בטבע להלחם בו לא תוכל אפילו ללכת אליו להלחם עמו כי נער אתה והוא איש מלחמה מנעוריו אז ויאמר דוד השגחה היא ולא טבע מה שאוכל לו כי הנה גם את הארי גם את הדוב שהם שבעה כאשר דרשו ז"ל מרבויי הכתובים והיה הפלשתי הזה כא' מהם ושמא תאמ' למה אדמה אותו לחיות השדה והלא בעל חי לית ליה מזלא ואדם אית ליה מזלא ומה גם העומד על עמו שיש לו שר למעלה לז"א הנה זה סר צלו ולא כשא' לו יתרון על הבהמה כי הנה מערכות אלקים חיים חרף ומה שחזר ויאמר דוד ה' הצילני כו' יהיה כי ראה דוד כי יכול שאול לאמר לו לאו כל שעתה מתרחיש ניסא ואין סומכין על הנס ומי יודע כי אם נכו מזכיותיך בדבר ההוא לזה שב ויאמר דוד ה' אשר הצילני כו' לומר אם היה פעם א' הייתי אומר מקרה הוא היה לי וה' עשה לי נס בפעם ההיא אך הנה הראה ה' אותי, זה פעמים אך אין זה כי אם שהביאם ית' לפני לרמוז לי כי היה עמי וכאשר הצילני מידם כך יצילני מכיוצא בהם כפלשתי הלז וזהו ויאמר דוד ה' אשר הצילני מיד הארי ומיד הדוב הוא יצילני מיד הפלשתי הזה כי מאז הייתי כנרמז מאותו ית' בהצלה זו ויאמר שאול עדיין נשארה חששא אחת והיא אשר אמרת ה' אשר הצילני שהוא מדת הרחמים ולפעמי' מדת הדין מקטרגת לכן