מראות הצובאות על נביאים ראשונים קצה

דבר ולא אמר ונבון כי לא הית' תבונתו מסופקת כי אם אל דבר א' האמתי אליבא דהלכתא ועם היות איש תואר שמדרך איש תואר להתפתות בזמה אשר ה' רחוק מהם אך זה עם היות איש תואר היה ה' עמו כי קדוש הו' לאלקיו והנה אין ספק כי רעדה אחזה את ישי בראו' את מלאכי שאול באי' בעד דוד והוא רך ומשוח מלך אומר בלבו אולי נודע הדב' לשאול ואת נפשו יבקש או לחקור דבר על מה בא שמואל בית לחם וקדש' לזבח ותחת זאת המת ימיתנו על כן אמר בלבו איזה פתחון פה יש לדוד לבלתי הנצל אם לא שבא ממעשה תמר ויהודה אולי לא טוב הדבר היה בעיני ה' כי ענין בועז ורות היה ע"י חופה וקדושין מש"כ ענין תמר ומה גם כי כלתו היתה מבן א' וזקוקה לאחר על כן שלח בידו לחם ויין וגדי עזים לרמוז לפני ה' זכות אביה שהוא מלכי צדק מלך שלם שהוציא לחם ויין לאברהם וגדי עזים הוא זכות פרץ כמפורש אצלנו במקומו כי הגדי עזים שנדר לה יהודה היא נפש קדושה בעלת עוז מלכות מן הצאן הם ישראל או על דוד עצמו שהיה עתיד לצאת משם שהוא גדי ילד עזי' של עוז הוא דוד שהיה מן הצאן שילקח ממכלאות צאן ועל כן ושלח ביד דוד בנו אל שאול ולא ביד זולתו שיוליך זכיותיו בידו אל שאול לינצל ממנו

יז ח ויעמד ויקרא כו'. ראוי לשים לב אל אומרו אנכי הפלשתי מי לא ידע שהוא הפלשתי. ועוד אומרו ואתם עבדים לשאול מה צורך לומ' להם שהם עבדים לשאול ולא היה לו להתחיל אלא מאומרו ברו לכם איש. ועוד כי אין זה תפארתו לומ' שירד אליו איש להלחם בו והוא לבוש שריון משקל חמשת אלפים שקלי נחשת וצבע נחשת על ראשו ומצחת נחשת על רגליו וכידון נחשת בין כתפיו באופן שלא היה לו מקום מגולה זולת שתי עיניו ומעט מזער ממצחו ולא היו מכת חרב פוגמי' בשום מקום מגופו כמשז"ל ומה גם לרבוי הקנטרין שאמרו שהיה משקל כליו אלה ולהגיע איש בחרבו הקשה אל מקום שבין עיניו המגולה מי יוכל ליקרב אליו ועץ חניתו כמנוד אורגים ולהבת חניתו שש מאות שקלים ברזל ונושא הצנה לפניו כי לאיש אשר אלה לו מי פתי יסור אליו להלחם בו ולא יתכן תנאו זה רק בהיותם שוים בכלי הקרב. ועוד אומרו אם יוכל להלחם בי והכני ואח"כ לא אמר ואם אני אוכל להלחם בו כי אם ואם אני לא הכיתיו. ועוד אומרו ויאמר הפלשתי אני כו' כי הנה עד כה הוא המדבר ולמה עודנו מדבר חזר ואמר ויאמר בתוך דבריו. ועוד מהו החירוף שאומר אני חרפתי כו'. ועו' אומרו וישמע שאול וכל ישראל את דברי הפלשתי האלה ויחתו ויראו מאד כי הנה מאומרו האלה יורה כי ב' פעמים דבר והדברים האלה האחרונים היו קשים מהראשונים והכל דבר בפעם אחת ואם אומרו ויאמר הפלשתי אני חרפתי כו' הם דברי' שניים בפע' שני' מהו הקושי אשר בהם מהנאמרי' ראשונ' שמפניה' חתו וייראו מאד. אמנם יאמר הנה כבוד גדול אעשה לכם בזה כי אין דרך