עולם הלימוד · Olam HaLimud
Library › מראות הצובאות על נביאים ראשונים

מראות הצובאות על נביאים ראשונים קצד

Maraot Hatzovoat (Nevi'im Rishonim) 194 · מראות הצובאות על נביאים ראשונים · free full Hebrew text

Open in the reader →

כה כי אם רוח ה' והתיקון הוא להחזירו ונגן בידו וטוב לך שהטוב הקדוש שהיה בך יהיה. עתה בך כלומר ואז רוח הרעה לא ישכון במקום הקדושה אז ויאמר שאול אל עבדיו ראו נא איש מטיב לנגן לא אמר איש יודע לנגן כי אם מטיב לנגן והוא כי יש אנשים שמתי לב אשר בתורת ה' לא יחפוצו כי אם בשירי זמרה והיה כנור ונבל תוף וחליל יין וכיוצא שאין נגונם רק להרע והנה איש כזה לא יועיל להסיר רוח רעה כי אם מי שמרוב הדבקו בה' ה' עמו ויש לאל ידו להיטיב במקום שיש רע ואת זה תביאו וזהו איש מטיב כדי לנגן לפני ע"י הכנתו ואת זה הביאותם אלי כי את זה אני צריך אז ויען א' ויאמר כדבריך כן נמצא בן לישי בית הלחמי כלומר צדיק כמוהו יודע נגן ונבון דבר וכו' וה' עמו כי הנה זה הוא מה שאתה צריך כי ע"י היות אשר ה' עמו על ידי ניגונו יערב לו להגדיל השפע בו ויתעורר בך רוח ה' הטובה שהיתה בך ותבריח את הרעה ממך כנודע כי הטומאה בורחת מן הקדושה כשפחה מפני שרה גברתה וזה מאמר הכתוב והיה בהיות רוח וכו' ולקח דוד את הכנור ונגן וכו' כי אומרו ולקח דוד את הכנור הוא מיותר כי באומרו ונגן דוד בידו ידוע שלקח הכנור ועוד מה הוא כפל אומרו ורוח לשאול וטוב לו וסרה מעליו כו' כי אומרו וסרה מעליו רוח הרעה היה די וידוע שרוח לו. ועוד כי אומרו ורוח צודק אך אומרו וטוב לו אינו צודק כי להסיר הרעה הוא המכוון לא להביא טוב מלבד הקושי הראשון כי היכן מצינו רוח רעה שתוסר ע"י ניגון כי אם להסיר עצבון בלבד אך בזה אין דעת חכמים נוחה לומ' שעצבון בעלמא היה ענין שאול אך הוא מה שכתבנו כי בהיו' דוד שלם עד גדר שה' עמו אז ונוסף גם בו שפע קדוש' יתירה על ידי הניגון וזהו ולקח דוד את הכנור שלמה שהוא דוד בקחת הכנו' בידו לפי שאול היה מדרגת קדושה א' ונגן בידו הוא תוספ' קדושה עליו ושע"י כן בתחלה ורוח לשאול דוחה רוח הרעה ואח"כ ע"י יתרון השורה על דוד מתעורר רוח ה' להתפשט בשאול מעין אשר היה בו מתחלה וזהו טוב לו וע"י כן וסרה אין צריך לומר מקרבו כי אם אפילו מעליה סר רות הרעה. ונחזור אל התכת הכתובים שהיינו בהם ויען א' מהנערי' כו' יודע נגן וגבור חיל כו' הנה רז"ל דרשו פסוק זה על התורה ועל העבוד' ומעין מאמרם יתכן והוא כי הנה כתבנו על אשת חיל כו' שהוא אשה בעל' מצוה כי בכל מצוה נעשה מלאך ובהיותם רבות נעשה לה חיל מלאכים וע"ד זה יאמר פה גבור חיל שהיה גבור כארי לעשות רצון אביו שבשמים עד היות לו חיל מן המצות ושעור הכתוב שעם היות יודע נגן שמטבע המנגנים להיות קלי הכשרון שמחים אלי גיל ויין משתיהם וכיוצא אך זה עם היותו יודע נגן הוא גבור חיל מן המצות שלו חיל מלאכי מצותיו ועם היותו איש מלחמה אשר טבע איש מלחמה לבלתי היות שוקד בלימוד מתבודד להבין דבר מתוך דבר אך זה עם היותו איש מלחמה היה נבון דבר ודקדק באומרו