מראות הצובאות על נביאים ראשונים קצב

שאם הוא בחשוכא רואה משם מה שבאורה אך אם הוא באורה אינו רואה מה שבתוך בית אפל אך הוא ית' ידע מה בחשוכא עם היות כי ונהורא עמיה שרי והטעם הוא על כי ראות עיני האדם אינה טבעית עצמיית כי אם כמאמר חכמי הטבע כי עין אדם אין ראייתה מעצמה כי אין העין רואה כי אם שהיא כמרא' מלוטשת בהירה ובהיותה באור מכה בהירותה באור ושואבת מהאור דרך התהפכות אור וע"י מה שמקבלת מן האור היא רואה על כן לא תראה מה בחשוכא כי אין שם מה שתקבל ממנו לראות אך הוא ית' אין ראייתו תלויה בקבל' מהאור באופן כי ראייתו עצמיית על כן לא יעצרנה החשך ועל כן ידע מה בחשוכא עם שנהור' עמיה שרא מש"כ האדם וזה גם הוא מאמרנו על מאמר התנא דע מה למעלה ממך עין רואה שהו' כי אין עין עליון כעיניך שאינ' רואה כי אם שתקבל מן האור לראות כי על כן לא יראה ללבב או בכל דבר חשוך כי הנה היא עין רואה בעצם מעצמה כי על כן אין חשך מחשיך לפניה וזה יאמר פה הוא ית' לשמואל לומר לו כי במה שהוא אדם אינו רואה ללבב כה' ואמר הענין בטעמו כי מה שאין האדם רואה ללבב הוא על כי אינו רואה בטבע כי אם שע"י מה שהאדם שם פניו להביט ולראות באור מביא ראיה אל העינים שמקבל ושואב מהאור על כן לא יראה לנסתר מש"כ הוא ית' שראייתו עצמי' מעצמו מפלשת הכל כחשכה כאורה וזהו האדם יראה לעינים הוא יראה ויביט באור להביא ראייה אל העינים כלומר שעל כן לא יראה ללבב אך וה' יראה ללבב מצד עצמו כי ראייתו עצמיית כמדובר

יא ויאמר שמואל אל ישי התמו הנערים כו'. הראוי יאמ' עוד נשאר הקטן למה חיסר הנו"ן ואמר שאר ולזה נעיר מה היה כי את מי שאמרו עליו בזמן ההוא שהיה גביר חיל ואיש מלחמה ונבון דבר ואיש תואר וה' עמו לא העבירו לפני שמואל ולא עלה על לבו שכאשר הזמין את ישי ואת בניו שהיה זה בכלל הקרואים עם יתר אחיו. על כן אחשבה כי בתשובתו זאת נתן טעם לדבר באומר ועוד פאר הקטן והוא לומ' לא מבלי היותו ראוי לא קראתיו ולא שנשאר כדבר בלתי חשיב כי אם שלענותנותו השאיר עצמו ועל כן לא אמר נשאר שיורה על מקרה או על היותו נבזה וגרוע שיורין מהם כי אם שאר שהו' שאר את עצמו ואינו יכול ובא כעת כי הוא בצאן ולא יוכל להניחם עד הערב אז אמר שלחה וקחנו כלו' גם שיחוס על הצאן וימאן קחנו ולא תניחנו בשום פנים. או כיון שלחה ואם ע"י שליח לא יבא לך וקחנו אתה בעצמך כי לא נסיב במסיבת הזבח עד בואו פה וישלח ויביאהו ומה מתקו דברי רז"ל שהיה מתעכב שמואל שראהו אדמוני שהיה מורה אכזריות מעין עשו אמר לו הוא ית' אל תחוש כי זה הוא אדמימותו עם יפה עינים הם הסנהדרין עיני העדה ועל פי דרכם זה יהיה וטוב רואי שלא היה סומך על סנהדרין והוא לא ידע ואשם כשאול שסמך על