מראות הצובאות על נביאים ראשונים קצא

כבוד בית המקדש כי היה שדה יער לארונה היבוסי ונשבע דוד לה' נדר לאביר ועקב אם ינום אם יישן עד ימצא מקום אשר הוא לה' מבריאת העולם הוא שער השמים כי על כן שם הקריבו אדם ונח ואברהם את יצחק בנו ושמא תאמרו למה נעלם והלא הוא סמוך לבית אל כי על כן שם ראה הסולם מוצב ארצ' כו' כי נעקר הר המוריה ממקומו ובא שם והיה הסולם משפיע משער השמים עד שהיו רגליו בבית אל היא לוז לז"א הנה שמענוה באפרתה לומר כי עד כה שמענוה באפרתה כי מה שהיינו מבינים הוא שהיה מקים המקדש הוא שער השמים באפרתה היא בית לחם והו' כי רגלי הסולם שראה יעקב היה בלוז היא בית אל ושיפועו נגד ירושלים היה וראשו כנגד באר שבע ועל שיפועו אמר אין זה כי אם בית אלהים כמפורש בב"ר וידוע כי בית לחם גם היא היתה נגד שיפועו ויותר קרובה אל ראשו מירושלים ובכן בהיות מקום האמיתי של בית המקדש בימים ההם שדה יער כי היה שדה ארונה היבוסי לא חשבו ישראל שהיה מקום ב"ה כי אם בבית לחם ואח"כ על ידי נתן הנביא ידעו כי בשדה ארונה היה שאמר זה המקום לעולה וזהו עד אמצא מקים לה' כו' כי הנה בתחלה שמענוה שהיה באפרתה ואח"כ ע"י הנביא מצאנוה בשדה יער כלל הדברים כי טרם יגלה מקום לה' חש בו שהיה בבית לחם אפרתה הסמוכה לירושלים ובזה יתכן מאומרו ית' שאמר לשמואל שיאמר שהלך בית לחם לזבוח לה' כי הלא כמו זר יחשב להם כי בחר במקום ההו' מבזולתו כי דעת גדולי הדור היתה כי שם חלקת בית עולמים עד נתגלה על פי הנביא ולא אמר לו מעתה ומשחת את דוד בנו למען הסיר קנאה מאחיו כי לא היה מנסה בגדולים אך עתה המה ראו כי מן השמי' הית' לדוד כי בגדול היחל ולא רצה ית' עד בא דוד מן הצאן וקפץ השמן מרחוק ובבואו בית לחם חרדו זקני העיר לקראתו ויאמרו כלם כאחד שלום בואך כשואלים אם שלום היה או בורח משאול כי אולי כעס עליו על לא טוב' השמועה אשר השמיע לו ויאמר שלום אלא שבאתי לזבוח ולהסתיר דבר שלא את ישי היה מבקש אמר להם דרך כלל התקדשו ובאת' אתי בזבח כלומר התקדשו והזדמנו מעצמכם אך ויקדש בעצם את ישי ואת בניו שהזמינם ואח"כ ויקרא להם בייחוד שנית לזבח ואז ויהי בבוא' וירא את אליאב וחשב כי הוא אשר ימלוך כי ראהו בתואר מוכן לכבוד שתהיה אימתו על העם ויאמר אך נגד ה' משיחו ויהיה אומרו אך למעט את אחיו ויאמ' ה' אל שמואל אל תביט אל מראהו כו' כי האדם כו' והנה ראוי לשים לב כי אין אומרו יראה לעינים מקביל אל אומרו וה' יראה ללבב. ועוד שהוא בלתי מובן כי אין האדם רואה לעינים כי לכל האדם רואה ואם הוא כאומר' יראה בעינים קשה יותר כי מי לא ידע כי האדם יראה בעינים וגם הוא תפל מבלי מלח. אך יאמר מאמרנו על פסוק ידע מה בחשוכא ונהורא עמיה שרי והוא כי הנה דרך בשר ודם