מראות הצובאות על נביאים ראשונים קפט

כי לפנים מן השורה התנהג עמך כי הלא מאסת את דבר ה' והיה לו ית' למאסך ולא מאסך רק ממלך על ישראל בלבד ולא עוד כי אם קרע ה' כו' מאליך כלומר ועוד נשאר מלכות על בנך כמדוב' בקודם ועדיין היה לך לדאוג למה לא תועיל התשובה גם למלכות כאשר לזולתך כי דע וראה כי וגם יש טעם לזה כי הנה נצח ישראל לא ישקר ולא ינחם כי הוא ית' הנצחי של ישראל אבינו אשר ברוח קדשו המפיע בו לומר גור אריה יהודה כתרגומו מדבית יהודה יקום מלכא כו' ושיהיה לנצח כי לא יסור שבט מיהודה כו' עד כי יבא שילה שהוא מיהודה מלכו' קיים לעד לא ישקר ועל כן לא היה אפש' שתתקיי' מלכותך לעד ויהיה עונשך דבר אחר כי המלכו' שלך שאול היה אתך כי של יהודה הוא בעתם כי לא ישקר ולא ינחם וכן הוא אמת כמדובר למעלה ועד ממהר כי על כן לא נמשח שאול בקרן ולא בשמן המשח' כ"א בפך ובשמן אפרסמון וכן ארז"ל שכוונה חנה באומרה רמה קרני של דוד ולא רמה פכי של שאול

לב ויאמר שמואל הגישו אלי כו'. שחשב שמאליו לא יבא כי לא לטובתו מגישו אליו כי אם להורגו אך הוא וילך אליו מעצמו ואמר לו אל תתמה כי הנני בא מעצמי למות כי הנה אכן סר מר המות ויהיה במה שאמרו ז"ל כי אותו הלילה נזדווגה לו שפחה ובא עליה ונתעברה ממי שמזרעו יצא המן המאבד את היהודים ועל כן אמר אכן אחר שכבר הזרעתי זרע שיעשה נקמות לי סר מר המות הזה אז ויאמר שמואל אל תתנחם במה שיעשה המן כי כאשר שכלה נשים חרבך כן תשכל מנשים אמך כי כל זרעך יכלה עד שאין זרע אמך ישאר בעולם כלל כי יבא אז מי שיהפך אשר ישלטו היהודים המה בשונאיהם והאביד שריד מבית אגג אז וישסף שמואל את אגג שהו' כמ"ש ז"ל שקשר שתי רגליו בין שני אילנות שקירבם עד שקשרם ואח"כ הניחם ליפרד ונפסק מבין ירכיו עד ראשו ויהיה לרמוז איבוד זרעו ע"י מה שתחלת מה שנפסק גופו היה ממקום הולדתו בין ירכיו

טז א ויאמר ה' אל שמואל עד מתי אתה מתאבל אל שאול בחשבך שאחזירנו למלכות מפני כך והלא אני מאסתיו ואי אפשר על כן מלא קרנך כו' והנה ראוי לשים לב באומרו איך אלך ושמע שאול והרגני האם לא ידע אם לא שמע כי הולכי בדרך מצוה אינם נזוקין והנה לזה השיבו רז"ל היכא דשכיח הזיקא שאני ועדיין אין בזה די בער הקושי הלזה בעצם כי אם לא היה חפץ הוא ית' להצילו לא היה משלחו. ועוד יפלא על אדון עולם ה' איך צוהו לעשות תואנה בעגלת בקר לומר לזבוח כו' ולמה לא אמר לו אל תירא כי אתך אנכי ולהתלונן על אומרו איך אלך כו'. ועוד כי איך יכסה השמש בכברה כי הלא יאמרו מאין ולאין לזבח בבית לחם ומה היום מימים כי אלו היה בגלגל או בנוב או גבעון החרשנו כי שם מקום אשר היתה שם במה גדולה והנה על זאת יש דחק לומר כי