מראות הצובאות על נביאים ראשונים קפז

לא אמרת לי אז כי אשר שמעתי והבנתי בקול ה' לפי קיל הדברים שאמרת לי קיימתי ואלך בדרך אשר שלחני ה' שהוא כי עמלק לחוד ומלך עמלק לחוד כי את עמלק הוא העם צוני להכות לא את מלך עמלק וכן עשיתי כי ואביא את מלך עמלק אך ואת עמלק עצמו הוא העם החרמתי וזה הוא על דבר אגג ועל הצאן והבקר הו' כי ויקח העם מהשלל ראשית החרם שהיא כי מן הסתם לא היתה כונתו יתבר' רק שלא נהנה מהם כי אם להורגם אך לא לזבוח לה' כי אדרבה יש להחזיק לעם טובה ששתו לבם על כבוד ה' לומר גם שאין אנו נהנים תתנה מזבח ה' מראשית החרם מעין מצות בכורים לזה השיב ואמר החפץ לה' כו' לומר אחר שהוא יתברך מצוך לכלותם האם כבוד יחשב לעבור מאמרו ולזבוח לכבודו אין כבוד הזה מתקן העדר כבוד עבור רצונו כי החפץ כו' כשמוע בקול ה' כו' כי הנה מציאות השמוע הו' מזבח טוב וכל שכן קיים הנשמע וזהו שמוע מה ידבר אך הטות אזן טרם ידבר להקשיב מה שיאמ' מרוב חשק להשמיע דברו הוא טוב מחלב אילים. או יאמר כי דרך המשרת שאוהב את המלך ששומע קולו לעשותו ותאב להקשב ישיב יצונו עוד שירות אחר אמר השמוע מזבח טוב ועמדי לקשוב מה שיוסי' לצוות הוא טוב מחלב אילים ואל תתגדל ותאמר כי מי כמוך חש על כבודו יתברך כי הלא אתה ביערת האוב והידעוני מן הארץ כי חסיד אתה הנה בזה טעית על חשבונך כי הלא אשר החמיר הקלת ואשר היקל החמרת כי הלא חטאת קסם אשר בערת הוא מרי אחד בלבד סתם בלתי חמור אך ואון ותרפים שהם כפולים וכבדים הוא ההפצר שאתה מפציר בזה כי אימר לך הוא יתברך שחטאת ואתה מעיז נגדו חלילה לומר כי שמעת בקולו והלכת בדרכו וזהו הוא מלבד העון עצמו כי גדול הוא כנראה מן העונש כי יען מאסת את דבר ה' וימאסך ממלך. או מעין זה לומר הנה נא גודל עון ההפצר ראה נא כי הנה יען מאסת את דבר ה' שלא קיימתו וימאסך ממלך וקל וחומר עתה שחוזר ואומ' לך שמאסת דברו ותחזור ותאמר לו שאינו כדבריו חלילה כי אם שקיימת שאם מה שלא שמעת בראשונ' קורא מאיס' מה גם אמורך שנית שאינו כדבריו שחוזר ואומר לך כי זו גדול' ממאוס' תחשב לפניו ית' חלילה אז ויאמ' שאול חטאתי כי עברתי את פי ה' שאמר לך והכית את עמלק והחרמת' את כל אשר לו ולא תחמול עליו שהם דברי ה' גם את דבריך שהוספ' על דבריו ואמר והמת' כו' שהיא פירוש אל או' והחרמת' שהו' עד בלתי השאיר שריד ועדיין שב אל טעותו לומ' כי יראתי את העם ואשמע בקול' ולא כן היה כי הלא נאמר למעלה ויחמול שאיל והע' על אגג ועל מיטב הצאן כו' על כן באמור אליו שא נא חטאתי ושוב עמי אמ' לו לא אשוב עמך כי מאסת כו' לומר לא ליראת העם היה כ"א מאס' את דברו חלילה וענין הכתוב הוא כי הי' חפץ כבו' שיראו את שאול הול' לפניו כמלך ושמואל אחריו וזהו עמי שהוא נטפל