מראות הצובאות על נביאים ראשונים קפא

לומר זה כי אם בתחלת מלכו' המלך או בסופו: והנה באגדת שמואל אמרו ושאול לכד כו' שהיה ענו שהיה שפל רוח שהיה ירא חטא שהיה מבזבז נכסיו וחס על נכסיהם של ישראל יהודה בר נחמן אמר שהיה בן תורה בי מלכים ימלוכו ע"כ. הנה פירשו במה לכד המלוכה ועדיין צריך לדעת למה לא נאמר לשון קניה וכיוצא בו ולא לשון לכידה. אמנם הנה ידוע כי המלכות היה עתיד מאתו ית' לבא מפרץ שהוא מיהודה ולא מבנימין כמאמר יעקב יודוך אחיך ישתחוו לך בני אביך ומאז קדש נחשון בן עמינדב שם שמים בים זכה יהיה המלכות מזרעו כד"א היתה יהודה לקדשו ישראל ממשלותיו ולא היתה המלוכה לשאול כי אם כדבר מושאל לו כי על כן מאז לא נמשח בקרן ולא בשמן המשחה כי אם בשמן אפרסמון כי לא להתקיים היה כי שמן המשחה היה שמור לדוד ובקרן כי הנחשח בקרן מלכותו נמשכת ומאז אמרה חנה רמה קרני וארז"ל רמה קרני ולא רמה פני וזה יאמר ושאול לכד המלוכה כלומר כי לא לו היתה בעצם כי אם כגנובה היתה אתו כמי שלוכד ציד ואינו משלו ויהיה הענין כי הנה שלשה מצות נצטוו ישראל בכניסתן לארץ א' להמליך מלך ב' להכרית זרעו של עמלק ג' לבנות ב"ה והמלך הראשון היה כדי לעשות המצוה השנית היא אבד זרע עמלק וידוע מאמר רז"ל כי אין עמלק נופל אלא בזרעו של רחל שנאמר אם לא יסחבום צעירי הצאן ועדיין היה אפרי' ע"י בני יוסף כאשר ויחלש יהושע ברפידי' אך רצה הקב"ה יהיה ע"י בנימין ואחשבה שהוא כי כאשר יהודה זכ' למלוכה ע"י מה שקדשו שם שמי' בים כמ"ש ז"ל שהיה נחשון נטבע במי' עד חוטמו ואמר הושיעני אלהים כי באו מים עד נפש כך בנימין שגם הם התחילו לקדש שם שמים כמ"ש ז"ל שם בנימין צעיר רודם אל תקרי רודם אלא רד ים אלא ששרי יהודה רגמום באבן עד שיצאו הם ונכנסו הם יועיל לבנימין הכניסה ההיא שקדמו לקדש שם שמים לשיהיה המלכות הקודם ליהודה להכרית זכר עמלק ממנו ולא מיוסף ועדיין היה אפשר תהיה לכידה זו שלכד בנימין המלכות כעת מיהודה ע"י איש אחר זולת שאול על כן אמרו רז"ל שמה שלכד שאול מזולתו הוא על כי היו בו המדות הנאמרות ענו ושפל רוח כו' כנז' ועל דרך הפשט אפשר שלא נצטרך לבקש הלכד עליו פה אלא שהוא נזכר במקרא והוא שהיה משתדל לנקום נקמת ישראל מאויביהם וזהו וילחם סביב בכל אויביו במואב ובבני עמון ובאדום ובמלכי צובה כו' ובכל אשר יפנה ירשיע ויחייב לפני המקום להפילם לפניו בדין. ושעור הכתובים ושאול לכד כו' לומר כהקדמה אל מה שיבא שע"י מה שלא עשה נקמת ה' בעמלק מאסו ית' ממלך וגדע בחרי אף קרן מלכותו ויתנהו לדוד והיה מקום יאמר איש התחת זאת יעקרוהו ממלכותו ויושלך ארצה והלא הרבה דרכים למקום לייסרו לפי רשעתו ומלכותו לא יסורו ממנו ומה גם כי לא בזדון עשה כי אם שטעה בחשבו כי לא יאשם על השאירו הבהמות לקרבנות לפני ה' ושאם לא הרג את אגג היום יהרגנו אחר זמן על כן