מראות הצובאות על נביאים ראשונים קעט

לבנות מזבח להודות לה' על הדבר על כן עם היות שאין המצוה נקראת אלא על שם גומרה והוא לא גמר עכ"ז תקרא על שמו וזהו שאחר אומרו מה שתיקן בשחיטה אמר שע"י כן ויבן שאול מזבח ליי' שנקרא על שמו עם היות שהוא היחל כו' ולא גמר זכה שיקרא על שמו ולא על שם הגומרים

מא ויאמר שאול אל ה' אלהי ישראל הבה תמים. כלומר גם אם הוא שחט' א' משנינו בתמימות והוא תמים אל נא תמנע מלהראותו וזהו הבה תמי' כי אחר שהספיק החטא להיות הסתר פנים לא יפטר אז וילכד יונתן ושאול ולפי שלכידת שאול היה להיותו עם יונתן על כן הקדי' יונתן לשאול ומזה הטעם לא יאמר וילכדו כי א' היה הנלכד לפי האמת והנה אומרו והעם יצאו יראה מיותר ואפשר לומר כי לא יצא הפיתקא שכתובי' בה שאול ויהונתן כנגד פיתקא שכתיב בה חטא כי אם שתחלה יצאה פיתקת העם כנגד פיתקא חלקה ונפטרו ונשארת פיתקת שניהם שלא הוצרך להוציאה כלו' שבמה שלא יצאה פיתקת שניה' כנגד פיתקא שכתוב בה חטא אין בזה הוראת חטא בעצם על ששגגה היתה בלבד: עוד יתכן בשום לב אל דברי העם אל שאול כל הטוב בעיניך עשה ועוד מה ראה לומר כי אם ישנו ביונתן בני כי מות ימות מי הביאו לחשדה זו הפרטית והוא לא ידע דבר אפילו ברמז. ועוד למה עשה השני חלקים האלה כל העם לעבר אחד והוא ובנו לעבר א' וכן לא יעשה כי אם תחלה לשבטים ועל השבט הנלכד יטילו למשפחות והמשפחה לגברים. אך הנה ארז"ל בפרקי ר' אליעזר כי כאשר שאל באורים ולא ענהו ה' ראה בחשן אבנו של בנימין מכהה אורה וידע כי שבט בנימין מעל בחרם. ונבא אל הענין והוא כי שאול גם שהאבן של בנימין היתה מכהה אורה והיה אפשר דרך כלל אל כל השבט עכ"ז במה ששאול לבדו היה הרואה כהות האור' ולא אחר כלשון רז"ל ראה וחשש פן אליו או אל בנו נוגע הדבר יותר על כן אמר אתם תהיו לעבר אחד ואני ויונתן בני לעבר אחד אז אמרו לו הטוב בעיניך עשה שהוא במה שראו עיניך שהוא אבן בנימין מכהה אורה כלומר ולא תצטרך להטיל על כל הי"ב שבטי' לראות באיזה מהם הוא כי אם בין שניכ' לבין שאר השבט אם הוא בא' מבני השבט או בשניכם על שאתה היית הרואה לבדך כמעשה דאילפא ור' יוחנן שלהיות ר' יוחנן שומע אית חד דקיימא ליה שעתא ידע כי עליו נאמר ולא על אילפא שלא שמע לכן אמר עשה כטוב בעיניך ולא תטיל על כל שבט ושבט ולכבוד שבט בנימין לא הטיל בינו לבדו כנגד שאול ויהונתן כי אם כלל אותו עם כל שאר ישראל ויאמר הבה תמים כמדובר וילכד יונתן ושאול ולפי האמת והעם יצאו כבר מבלי גורל כי אשר חש הוא על היותו לבדו הרואה כי עליו ובנו נוגע הדבר כך היה האמת

מד ויאמר שאול כה וכו'. ראוי לשים לב מהו כפל המות הזה לומר מות תמות. ועוד מה זו תמיהת העם היונתן ימות כי עשה הישועה