מראות הצובאות על נביאים ראשונים קעז

מישראל עם שאול אלפים ואלף עם יונתן וזהו יאמר וגם המה להיות כו' לומר וגם המה עם שלא היו כאשר חשבו פלשתים היו הסך הידוע להיות עם שאול ויהונתן שהם השלשת אלפים הידוע מלמעלה

כד ואיש ישראל נגש כו'. הגשה למלחמה ברצון טוב ובראות שאז כן השביע את העם לבל יתבטלו מן המלחמה לאמר ארור האיש אשר יאכל לחם עד הערב ונקמתי כו' וכאשר טעם יונתן הדבש כי לא ידע מהשבועה אז ויען איש מהעם ויאמר השבע השביע אל העם לאמר השבע את השומעי' בל יטעמו וגם השביע אותם לאמר את אשר לא שמעו ארור האיש כו' וע"י כן שכל אחד היה מודיע לחבירו נמשך כי ויעף העם שאשר לא שמעו לא טעמו מאומה והיו אומרי' למען יבין לאשורו כי אשר לא טוב עשה ולא רצו לומר מה שעבר כי בושו ממש רק כמספרי' הם שהיה שאביו השבע השביע ושע"י כן ויעף ולבבו יבין כי שגג ועבר ושלא ישנה בדבר אז אמר עכר אבי את הארץ כלומר כי לא איתי כי שגגה היתה וגם לא היה שלא היה לחם כדבר שאיל כ"א דבש ואמר ממני תראו לדון ק"ו וז"א ראו נא והקל וחומר הוא כי אורו עיני כי טעמתי מעט דבש כל שכן לחם ודומה לו וזהו אף כי לא אכל היו' העם משלל אויביו אשר מצא כי עתה האם לא רבתה מכה בפלשתי' כלומר והוא הפך מחשבתו כי הוא חשב שע"י שלא יתבטלו מלאכול יעשה נקמה יתירה ונהפוך הוא כי אדרבא האם בכח האכילה יתכן שלא רבתה חכה בפלשתי' והראיה כי הנה ויכו ביום ההוא בפלשתי' ממכמש אילונה ויעף העם מאד מש"כ אם היו אוכלים שילכו ולא ייעפו ותרבה מכתם

לב ויעט העם כו'. ראוי לשים לב מהו שינוי הלשון, הלז וגם לשון ויעט משולל הבנה. ועוד אומרו וישחטו ארצה כי היכן היה להם לשחוט אם לא על הארץ. ועוד מה היה שעתה אכלו על הדם האם מעולם לא ידעו דין זה עד היום ולא עוד אלא שנראה שכל העם בשגגה זו ולא אחד בהם שלא חטא בזה. ועוד אומרו ויגידו לשאול לאמר כי אומר לאמר היא מלה יתירה. ועוד אומרו חוטאי' לה' לאכול על הדם שנראה שחוטאי' חטא א' כדי לאכול אח"כ על הדם והוא הוא. ועוד אמרו בגדתם היה לו לומר בגדו. ועוד מה צורך לאבן גדולה. ועוד כ"א העין היה אכול על הדם איך מתקן באומרו ושפטתם בזה כי אין המקו' מתקן. ועוד שהיה די יאמר ולא תאכלו על הדם ולא יאריך ויאמר ולא תחטאו לה' לאכול אל הדם. אמנם הנה ענין אכילה על הדם האמור פה ארז"ל שהיו אוכלים בשר קדש קוד' זריקה ורש"י ז"ל כתב שהיו שוחטין אותו ואת בנו ביום אחד והן אמת שיש רמז לזה באומר ובקר ובני בקר אך אין לשין אכול על הד' מתיישב והר"דק פירש שלא היו ממתינים שימצא הדם וכן יש סעד לזה ממדרש רבה והן אמת כי דרך זה מתיישב בכתובי'. ונבא אל הענין בס"ד והוא כי בראות העם כי ייעפו מאד כי תשש כחם ע"י רדיפת אויביהם