מראות הצובאות על נביאים ראשונים קעד

מסתכן מכמה פנים על כן לא ראה נערו להשיב לו שיהיה עמו כלבבו כי גם יונתן עד כה לא גלה לו בטחונו הגדול בה' כדי שימעטו בעיניו הסבות המנגדות האלה כי לא אמר לו רק לכה ונעבר' אל מצב פלשתי' וכראות יונתן כן גלה לו גודל בטחונו בה' לההביל לסבות הטבעיות הנז' כלם לנגד ה' וז"א ויאמר יהונתן כו' לכה ונעברה אל מצב הערלים אולי כו' וכראו' נערו הבטחתו זאת ואשר הקטין ערך האויבים שקראם ערלים ולא פלשתים כבראשונה אז השיב עשה כל אשר בלבך כו' לומר כי מחשבת הלב הזאת היא תעמוד להם כי גם לבו שוה לשל יהונתן וזכות שניהם יצטרף כאשר רמז לו יונתן באומרו יעשה ה' לנו וכונת יונתן שלא גלה זה עד כה אפשר לנסות את נערו כוונו ולהיות פסוק זה מגלה צדקת יונתן וגודל בטחונו בה' מבתחלה אמר בזה יהונתן שהוסיף בו ה"א של שם וכיון באומרו אין לה' מעצור כולו לומר אילו בהיות רבים הנוצחים היתה המלחמה והנצוח מתייחס אליהם היה קשה צאתו הוא ונערו כנגדם אך אף בהיות רבים המושיע הוא ה' וזרועם לא תושיע למו ואם כן כך הוא לפניו ית' ע"י רבים כמו ע"י מועטים וזהו אין לה' מעצור להושיע כו' וכדי להחזיק יותר לב הנער אמר אם כה יאמרו אלינו כו' ולהורות שלא היה עושה עיקר מהסימן הזה כדרך המנחשים חלילה אמר ועמדנו תחתנו שאף שיורה שהם הנוצחים לא מפני זה נסיר הבטחון ח"ו ונברח אך נעמוד במקומנו ובסוף דבריו אמר וזה לנו האות כלומר אין זה לנו כמנחשים שחסים ועושים עיקר מהניחוש אך זה לא יהיה לנו רק לאות בעלמא לבד ולהורות זה נכתב יהונתן פה בה"א מה שאין כן בפסוקים שאחריו ובדברי יונתן באומ' אם כה יאמרו עלו אלינו אחר נתנם ה' בידנו כי עלו עלינו כי בב' התיבות מורה עלייתם והכניעם את פלשתים על כן אמר נתנם ה' בידנו שינתנו ביד שניהם אך אח"כ כשאמרו עלו אלינו שאינו מורה הכנע' תחת ידם כמו עלינו על כן אמר ביד ישראל שלא יעשו שניהם רק התחלה וישראל יגמרו וכן היה

ג ויעל יונתן כו'. סיפר מההשגחה הגדולה כי היה עילה בהר ששיפועו זקוף ועולים בידים ורגלים שנער קטון היה יכול עליהם מלמעלה להורסם ולהפילם באבנים ומה גם בכלי מלחמ' וה' הפליא חסדו כי הפילם חללים לפני יונתן ואשר מאחריו ממותת נושא כליו והנה ראוי לשים לב כי אין דרך המקרא רק להזכיר מנין הנופלים במלחמה אך לא לתת שיעור במקום נפילתם לומר שהכו עשרים כבחצי מענה צמד שדה. ועוד אומרו ותהי חרדה במחנה בשדה מה ענין השדה בזה. ועוד אומרו גם המה הוא מיותר. ועוד אומרו ותרגז הארץ מה היתה הרגזה זו ואיך היתה לחרדת אלקים. יעיד שגם עד עתה היתה חרדת אלקים. אך הנה הפלשתי' היו לשני מחנות א' נקרא מצב וא' נקרא משחית והוא שעושים מקום קבוע להתיצב העומדים על הכלי' או המלך או שריו ויועציו אשר הם מעמד קבוע שעל פיהם