מראות הצובאות על נביאים ראשונים קסו

בזיון וקצף ועל זה נאמר ויבזוהו ועל כן אמרו להמיתם לולא רחמי שאול שנאמר לא יומת איש כו' ובכן עתה שראם שמואל כי חם לבבם להחשיב את שאול למלך מה שלא עשו כן כאשר משחוהו כי נתקרר לבם עמו ע"כ אמר עתה לכו ונלכה הגלגל ונחדש שם המלוכה והוא כי שם היה מקום קדוש מהמצפה כי שם היה משכן ה' י"ד שנה וכן עשו כי וילכו כל העם הגלגל וימליכו את שאול לפני ה' בגלגל כי לפני ה' יאמר במקום ההוא כמדובר ויזבחו שלמים וישמח שם שאול וכל אנשי ישראל עד מאד מה שלא עשו כן ביום המשח אותו

יב א ויאמר שמואל אל כל ישראל כו'. ועתה כו' הורה לנו כמה צריך האדם ליזהר לצאת ידי הבריות כמו מידי שמים כי הנה השתדל לדבר אל כל ישראל יחד יעידו בו נגד אל דעות ה' בל יסתירו מפני בושת פניו כי ישימו לבם כי לפני ה' עומדים וזהו ענו בי נגד ה' כאשר יבא ביאורו בס"ד. והנה מאז אמרו לו שימה לנו מלך שעלה על רוחו כי אותו מאסו היה ראוי לקבצם ולאמר להם הנני ענו בי כו' לסכור פי ליצני הדור בל יאמרו כי לא על חנם שאלו מלך לשופטם אך אמר בלבו אם קודם המלוך עליהם מלך אומר להם כן הלא יחשבו שלבטל שאלתם אני עושה על כן המתין עד אשר הומלך ואז אמר להם אל יעלה על רוחכם כי שאלתי זאת היא למען תדחו את המלך או מכעס שהמלכתם אותו שעל כן אני בא ואומר כמתלונן מה מצאתם בי עול כי רחקתם מעלי כי אדרבה לבי שלם עמו כי הנה שמעתי בקולכם ואמליך כו' ועתה כבר הוא מתהלך לפניכם שהחזיק במלכות שאין להשיב חלילה וגם איני אומ' כדי שתחזיקו בי לשפוט אתכם דרך כלל את כל ישראל כי הנה ואני זקנתי ושבתי כלומר לא אוכל עוד לצאת ולבא מעיר אל עיר כאשר הייתי עושה עד כה וגם איני עושה כדי שתמנו את בני לשפוט במקומי כי הנה ובני הנם אתכם כלומר עם כללות העם משוללי שררה עליכם כי אם אתכם ככם ואין לי חפץ למנותם שופטי' והוא מאז אמרו לו ובניך לא הלכו בדרכיך העבירם מהדיינות על כן אין לכם לאמר כי לא ידעתם צדק כל ישראל כי אלו הייתי שופט בעירי בלבד אולי כל יתר שבטים לא ידעוני אך הנה ואני התהלכתי לפניכם הולך סובב בכל ערי ישראל מנעורי עד היום הזה באופן כי כלכם חזיתם הנהגתי להעיד וזהו ואני התהלכתי כו' לכן הנני עני בי נגד ה' השופט למעלה ונגד משיחו השופט למטה את שור מי לקחתי לחרוש חרישי וחמור מי לקחתי ללכת לשפוט מעיר אל עיר ואת מי עשקתי בממון ואת מי רצותי בגופו ומיד מי לקחתי כופר אחר שנתחייב בגופו כדי שואעלים עיני בו מלעשות בו משפט ואשוב לכם והנה לא עשו עיקר רק מהעושק והמרוצה והכופר אך לא מהשור והחמור באומרם כי גם שהיה עושה לא היתה הקפדה ומן הסתם שהיו מוחלים על כן לא הזכירו רק לא עשקתנו ולא רצותנו ולא לקחת מיד איש מאומה אך הוא