מראות הצובאות על נביאים ראשונים קסה

בני עמון למען יראו הצלחה ע"י שאול ויחשיבוהו אחרי כן כאשר היה

ב ויאמר אליה' כו'. ארז"ל שאמר למחוק בכל ספרי התור' לא יבא עמוני בקהל ה' ואפשר שהסירו הדבר מפשוטו שהוקשה להם שאחר שנ' ויאמרו כל אנשי יבש אל נחש כרות לנו ברית כשחוזר תשובתו למה חוז' להזכיר שמו וכינוייו שהוא עמוני והיה די יאמ' ויאמ' אליהם וידוע כי הנז' הוא המדב' אך יור' כי אמירתו היא מתייחסת אל היותו עמוני ואין זה כ"א שאו' כל עין ימין הוא כי נאמ' לא יבא עמוני ומואבי נמצ' עמוני בימין ומואבי בשמאל כי נזכר שני ואמרו שינקרו מהספר שמו שהוא עמוני וגם יש רמז כי עמוני במספר קטן עם התיבה עולה כמו שעולה עין ימין במספר קטן

ו ותצלח רוח כו'. הנה כתבנו למעלה כי לא החשיבוהו בגדר מלך כי לא הביאו לו מנחה והוא ראהו החריש וילך הגבעתה אל ביתו כאשר בתחלה בלי אדר מלכות והנה לפי זה גם בשומעו לא היה נחרה אפו יותר מיתר העם שיהיה דואג על לא טובה השמועה בלבד על כן מה עשה הוא ית' עירה עליו רוח ממרום ותצלח בו של שפע אלהי הוא רוח המושל ומולך של שליטת מלכות וע"י כן נתעורר לחרות אפו ולקחת צמד בקר ולנתחו ולשלוח בגזרת מלך כאשר עשה. ועל פי דרכו כיון ענין אחר והוא כי אמרו ותצלח רוח כו' הוא מעין האמור למעלה וצלחה עליך רוח ה' והתנבית כו' ואומר ותצלח עליו רוח ה' ויתנבא כו' שהוא לשון הרקת שפע ה' קדוש בו. והנה ידוע כי אין רוח זה שורה על מי שבו חרי אף או דאגה שהוא מעין רוח של נבוא' ובכן אם היה מיד נחרה אפו מאד לא היה נצלח בו רוח ה' אך תחלה ותצלח בו רוח ה' ואח"כ ויח' אפו מאד והוא מן הנוגע' האמור שאם היה רוחו שפלה כאשר עד כה בלתי מחשיב עצמו כמלך כי אם כאח' העם גם שהי' דואג על השמועה לא היה נחר' אפו מאד עד שותצלח כו' כמדובר כי מאת ה' צבאות יצא למען יזדרז כי עד כה לא נחשב בעיני העם כמלך וזהו שאחר שלחו נתחי בקרו ולא נאמר שנפל פחדו על העם כי אם ויפול פחד ה' על העם כי מאת ה' היה הפחד ולא מאת שאול כי עד כה לא היתה חיתתו עליהם עד אחר המלחמה הזאת ועל כן אחר הניצוח אז ויאמר העם אל שאול מי האומר שאול ימלוך עלינו תנו האנשים ונמיתם מה שלא אמרו כן קודם המלחמה הזאת. ועל פי דרכנו נשים לב אל אומרו מי האומר שאול ימלוך עלינו כי הלא לא נאמ' למעלה שאמרו אלא מה יושיענו זה ואם כן הראוי יאמר מה יושיענו זה. אך הנה אומרו מה יושיענו זה אינו כל כך בזיון לחייב את ראשם למלך אך הוא כי מה שסתם למעלה פירש כאן והוא כי למעלה נאמר ויאמרו מה יושיענו זה ויבזוהו ולא פורש מה היה הבזיון ההוא שאמ' ויבזוהו וכאן פי' שהוא שאחר אומרם מה יושיענו זה אמרו שאול ימלוך עלינו בתמיה כלומר. כי הוא גרוע וקל מערכנו וכדאי