מראות הצובאות על נביאים ראשונים קסד

אם נדחה שאול אלא אם בא אמר במקומו עם שהכל הולך אל מקום אחד והשיב הוא יתברך הנה הוא כו' והוא כי הנה מנת הוא מיותרת אך הוא לומר אשר חשבתם אולי נכנס אחר אינו אלא הוא וזהו הנה הוא ומה שלא נמצא הוא כי נחבא אל הכלים מענותנותו ויקחהו משם ויתיצב בתוך העם ויגבה מכל העם משכמו ומעלה ויאמר שמואל הראיתם כלומר הראיתם גבוה קומתו נאה למלכות אל יעלה על רוחכם שעל כן בחר בו ה' כי דעו כי אשר בחר בו ה' הוא כי על כי אין כמוהו בכל העם ראוי והוא כנודע מרז"ל בן שנה שאול במלכי מה בן שנה בלא חטא אף שאול בלא חטא וזהו שטע' הראית' הוא קד"מא שמפסיק קצת

ה וידבר שמואל אל העם כו'. הנה משפט המלוכה כבר אמרה למעלה וגם למה וינח לפני ה'. ועוד למה שלח את כל העם אחר שהראוי היה ישארו רבים עמו כי על כן נאמ' אחרי כן וילכו עמו החיל אשר נגע אלהים בלבם יראה כי מהראוי היה יהיו רבים עמו אם כן למה שלח את העם שמואל. ועוד אומרו וגם שאול הלך כו' מה היה לו לעשות. ועוד אומרו ובני בליעל כו' ולא הביאו לו מנחה יורה כי כל השאר הביאו ולמה לא נזכר. ועוד אם בזוהו פשיטא שלא העלו לו מנח'. אך הנה למען יראוהו ותהי אימתו עליהם וינהגו בו טכסיסי מלכות מה עשה שמואל דבר אליהם משפט המלוכה ולבל יראה שהוא רשות או מצוה כתב בספר וינח לזכרון לפני ה', והנה הראוי הוא ק"ו מכ"ג שהיו מגדלים אותו משל אחיו כך במלוך עליהם מלך יאות יביאו מכל מקומות לו הכל מנחה להעשירו על כן אחשוב ששלח שמואל את כל העם איש לביתו למען יביא כל איש מביתו מנחה ראויה לפי כבודו מה שאין נכון ומזומן להם שם על כן שילח את הכל וכונתו היתה שישאנה שאול שם כדי לקבל את אשר יביאו ויתעכב שם ימים או עשור במקו' שהומלך כי שם יותר בעין החשיבו' ומה גם בפני שמואל מאשר יהיה אם ישוב מיד הגבעתה אל ביתו כאשר היה בהיותו הדיוט אך הוא מעצמו הלך הגבעתה אל ביתו כי לא התחזק במלכות כי לא ראה שהיו מביאים לו מנח' על כן הרך לבבו וילך אל ביתו וילכו אתו בלבד העם אשר נגע אלהים בלב' ובני בליעל אמרו ודברו בפיה' מה יושיענו זה ויבזוהו זולת אמירה זו ושמא תאמר למה לא עשה בהם שפטים וגם למה הלך מיד הגבעה אל ביתו כאשר בהיותו הדיוט לז"א ולא הביאו לו מנחה שהוא כל העם אשר שלח שמואל שהוא להביא מנחה כמדובר על כן ויהי כמחריש על בני הבליעל כי לא ראה בשער עזרתו כי גם הכלל לא הורו לו חשיבות על כן לא גבה לבו לעשות בהם משפט ויהיה כמחריש עם שהרגיש ונכוה בלבו כי על כן גם באמור לו תנו האנשים ונמיתם לא מיאן כי אם על כי היה יום שעשה ה' תשועה בישראל

יא א ויעל נחש כו'. הנה שאול הלך אל ביתו סר וזעף כבעל הבית א' משולל אדר מלכות על כן מה' יצא ימשך ענין נחש מלך