מראות הצובאות על נביאים ראשונים קנה

דברי הנער הלז כי הלא לפנים בישראל כה יאמר האיש בלכתו לדרוש אלהים לכו ונלכה עד הרואה והוא תואר הנאמר גם כן לכל המחזר בשוקים בהשגת ראיה מה בככבים וכיוצא לכל הנותן פרוטה או שתים ועל כן ע"י ההרגל ההוא לא יבחין השומע בין איש אלהים גדול כשמואל ליתר הרואים ועל כן אין לתמוה אם טעה בזה הנער הלז כי גם שמואל כשאר הרואים

יא המה עולים כו'. ראוי לשים לב אל אומרו המה שהיא תיבה יתירה וכן מלת אותם. ועוד אומרם הנה לפניך כו' לשון יחיד וכבואכם עד סוף דבורם אמרו בלשון רבים. ועוד כי עתה ממהרים אותם ואחר כך אמרו כבואכ' שמשמעו לאט. ועוד מלת כן שהיא מיותרת. ועוד למה יגידו כי לא יאכל העם עד בואו וכי הוא יברך הזבח ושאחרי כן יאכלו הקרואים. ועוד למה חזרו לומר ועתה עלו וכן אומרו אתו כהיום תמצאון אותו אחרי אומרו כבאכם העיר פן תמצאון אותו. והנה לפי דעת האומר מרז"ל שהרבו לדבר עמו להסתכל ביופיו של שאול יתיישב אשר הערנו שהתחילו בלשון יחיד כי עמו לבדו רצו לדבר ואחרי כן בושו פן יורגש כי חשקו בו על כן חזרו בהם ודברו לשון רבים אך לא נמנעו מלהאריך להסתכל ביופיו אך לפי דעת החולק צריך לתת טעם לכל אשר הערנו ואומרה כי הנה אמרו רז"ל בפר"א רבי עקיבא אומר כל מי שנכנס לעיר מצא נערות יוצאת לפניו דרכו מצלחת בא וראה מאליעזר עד שלא נכנס לעיר מצא נערות יוצאות לפניו והקדוש ברוך הוא הצליח דרכו שנאמר וה' הצליח דרכו וממשה רבינו ולכהן מדין כו' ותבאנה ותדלנה והצליח דרכו ובא וראה משאול שעד שלא נכנס לעיר מצא נערות כו' וזכה למלכות וכן ביעקב והנה רחל בתו באה עם הצאן. הנה כי פגיעתן בשאול הוא סימן מן השמים אל הצלחת מלכותו ובכן קרוב הדבר כי גם שם ה' בפיהן רמז לענין הצלחת מלכותו ואומרה כי הכתוב מגלה לנו בלי נחשיב כי מה שדברו לשון יחיד היה כי היו מהלכים זה אחר זה והראשון הוא שאול פגע בהן ולא נערו שאחריו לז"א והמה מצאו נערות שהוא שניה' כאחת כי היו הולכי' זה בצד זה וגם יחד דברו שניהם ואמרו היש בזה הרואה וזהו ויאמרו להן כו' וכן הן ותענינה אותם לשניהם אך מה שאמרו לשניה' לא היה רק שאמרו יש ואחר כך הניחו את נערו ודברו עם שאול ואמרו הנה לפניך מהר עתה ולהבין בדבר נשית לב מה היה שיום אחד לפני בא שאול הודיעו יתברך שכעת מחר ישלח אליו איש מארץ כנען ולא הניח הדבר לשעתו בבואו עם נערו לפניו יאמר לו הוא יתב' הנה זה האיש יעצר בעמי קום משחהו. ועוד ראוי לשים לב מה זה שלא גלה הכתוב על מה היה זבח לעם בבמה. ועוד הקרואים הנאמרים פה מי קראם ולמה הזמינום שאם שדרך כלל היה זבח ידוע לעם של העיר ההוא ביום ההוא מה צורך קרואים. וגם שאם כן למה לא היו כי אם כשלשים איש. ועוד אומרו שמואל טבח שישמור עמו המנה למה היה ולא יאמר לו סתם שיאכל עם הקרואים.