מראות הצובאות על נביאים ראשונים קנב

אשר עין בעין נראה אלינו ועננו עומד עלינו לנחותינו הדרך ולהאיר לנו ויעבירנו את הירדן ויתן לנו ארצות גוים ועמל לאמים אשר לא עצה על נב לולא ה' צבאות עשה בידו הגדולה כאשר דבר, כלל הדברי' כי אין מלך ואין שר צריך לישראל להיות בין המלך ובין העם באופן כי אשר מאליהם בראות כל ההשגחה ההיא ישאלו מלך ככל הגוים אשר תחת שרים לכפויי טובה וחשבו בלתי מכירים השגחתו הפרטית גם על הארץ מתחת וכמואסים הנהגת יוצר הכל ומחליפים אותה בהנהגת ב"ו על כן מה עשה הוא יתברך מאז הקדים רפואה למכה ויצו עלינו שמצוה ראשונה משלשה שצוה לנו בכניסתינו לארץ תהיה הקמת מלך גם שלא ישאלוהו ישראל וזה מאמר הכתוב כי תבא אל הארץ אשר ה' אלהיך נותן לך וירישתה וישבת בה שהוא כי תראה ההשגחה כאלו אינך לוחם וכובש כי אם שהוא יתברך הנותנה לך מאתו ובידו וירושתה שאתה כבא לירושת אבותיך ידעתי את יצרך כי לא תכיר השגחתי ואמרת אשימה עלי מלך ככל הגוים ולא תבחין בינך אשר האלהים הרועה אותך לבינם שתחת שרים על כן הנני מקדים מעתה ואומ' שום תשים עליך מלך כלומ' כי אחר שלא יבצר שום אותו על פי שאלתך אני מקדים ומצוה ואומ' כי בין תשאל בין לא תשאל תשים עליך מלך. והנה על פי הדברים האלה אשר לא יבצר מהיות נודע לזקני ישראל אשר נתקבצו לאמר לשמואל חנה לנו מלך על כן תכפל אשמתם כי אם יודעים שעל כל פנים יקימו מלך בישראל ושעל שעתידים לשואלו הקדים להם הוא ית' המצוה ההיא מה זה קיימו על נפשם כעת השאלה שעליה גזר הוא ית' להקדים טרם יחטאו לשאל ולומר הדבר הרע ולא אמרו ללבבם נחריש כי הלא מצות המלך הקדיש היא לעשותו ולא נהיה אנו אשמים על השאלה ובכן מה שהיה הדעת שופטת הוא כי כל כך קצו ומאסו בהנהגת שמואל שעל כן לא עצרו כח להמתין על כן וירע הדבר מאד באזני שמואל ויתפלל אל ה' יכפר בעד אשר קצו בנביאו אז ויאמר ה' אל שמואל שמע כו' כי לא אותך מאסו כי אותי מאסו אך אין המאוסה ח"ו גמורה כי אם ממלוך עליהם שהוא מהיות אני המנהיגם בארץ כמלך הארץ את עמו אך לא מהיות אלוה חלילה ואל תקצוף ותאמר כי אותי מאסו מהיות מלך רועה אך לא מאלוה אך אותך שמואל מאסו לגמרי מבלי השאיר דבר אל תתמה כי ככל המעשים אשר עשו כו' ויעזבוני ויעבדו אלהים אחרים כן המה עושים גם לך ולכן אל תקצוף כי דיו לעבד להיות כרבו ועתה כל עוד שאין נוגעים באלהותו שמע בקולם זולתו כי העד תעיד ותתרה בהם בל יגעו גם באלהות וגם והגדת להם משפט המלך שיקבלו העול אשר יטיל עליהם למען ידעו מה בין היותי אני מלכם ורועה אותם לזמן הזה כי עד כה היו כלם מלכים ועתה יהיו כעבדים אל מלך אדם ולא אל אשר כעבדים כאדונם עבדי ה' המה העולה מדברינו כי אלו לא שאלו לא יבצר מתת ה' עליהם מלך כי א' ממצותיו ית' הוא על כן האשם רק על השואלים אך לא על הבלתי