מראות הצובאות על נביאים ראשונים קנ
Maraot Hatzovoat (Nevi'im Rishonim) 150 · מראות הצובאות על נביאים ראשונים · free full Hebrew text
Open in the reader →אשר יעשו על דברים והיו דבריו אם בכל לבבכם אתם שבים הסירו כו' ויסירו כו' אז ויאמר שמואל קבצו את כל ישראל המצפה ואתפלל בעדכם אל ה' יכפר בעד אשר חטאתם עד הנה ויקבצו ועל ידי תוכחתו על אשר חטאו וישאבו מעיניהם מים וישפכו דמעות לפני ה' שהוא על שמה שבין אדם לה' ועל זה שבינם למקום ויצומו ויתודו ויאמרו חטאנו לה' כי שבו בבכי ובצום ובוידוי ועל הפרשים שהיה להם בין אדם לחבירו או שבט או משפחה עם שכנגדם וישפט שמואל ביניהם עד שנתקן מה שבינ' למקום ג"כ
יב ויקח שמואל אבן א' כו' ויאמר עד הנה עזרנו ה' לומר כי הנה דרך ה' לפקוד על צבא המרום במרום שמפיל את השר במרום ואח"כ כשסר צלם של האויבים נופלים הם למטה כי כושל עוזר ונופל עזור והוא ענין ויגרש מפניך אזוב הוא השר ויאמר אל ישראל למטה השמד אך להיות גם ה' מפילם למטה אין דרכו ית' לעשות אך עתה הפליא חסדו עמנו כי לא בלבד הפיל השר למעלה כי אם גם עד הנה בארץ עזרנו ה' כי גם פה הממם ה' ונגפם לפנינו ואמר כי לא בלבד נכנעו פלשתים בימי שמואל בזכותו כי אם שגם האמורי היה להם שלום עם ישראל כי נפל חתת ה' גם בהם וזהו ויהי שלום בין ישראל ובין האמורי
יג ותשבתו הרמתה כו'. אמר כי כ"כ נתחזק לקיים עולם במשפט כי גם בתשובתו הרמתה כי שם ביתו עם היות כי שם ביתו לא מפני כך היה מכוין כי אם גם ששם שפט את ישראל וגם שלא היה שם ביתו היה הולך שם כבשאר המקומות לשפוט את ישראל וגם מטעם אחר היה הולך שם על מה' כי שם היה לו מזבח קבוע לזבוח לה' מדי שובו שם להודו' לשם ה' וזהו ויבן שם כו' ודעת רז"ל. כי אומרו כי שם ביתו אינו חוזר אל הרמה כי אם אל כל מקום שהיה הולך היה מוליך שם כל צורכו כאלו שם ביתו לבלתי יהנה משום אדם והלא יראה כי אין זה משמעות הכתוב כי אם ברמה בלבד ואפשר שהוקשה להם כי אומ' כי שם ביתו הוא מיותר. ועוד אומ' שם שם בפסוק זה ג' פעמים על כן אמרו כי אומרו כי שם ביתו חוזר אל המקומות שהזכיר תחלה ואומ' כי שם שפט כו' הוא על הרמה. או יהיה כי דרשו שני ייתורום א' אומ' כי שם ביתו שהוא מיותר ואומ' כי שם שפט כי האם שלא במקומו היה הולך לשפוט ממקום למקום במקומו לא כל שכן אך אמרו אין זה כי אם להקיש ולומר כי שם ביתו כאשר היה ברמה כך היה במקומות שהיה שופט
ח ב ויהי שם בנו הבכור יואל כו'. א"ר שמואל בר נחמני כל האומר בני שמואל חטאו אינו אלא טועה דכתיב ולא הלכו בניו בדרכיו בדרכיו הוא דלא הלכו מחטא נמי לא חטאו אלא מה אני מקיים ויטו כו' שלא עשו כמעשה אביהם שהיה מחזר במקומות ישראל ודן אותם בעבירה שנאמר והלך מדי שנה כו' והם לא עשו כן אלא ישבו במקומם כדי להרבות שכר