מראות הצובאות על נביאים ראשונים קמח

במה נשלחנו אם יהיה בשום אותו על אם הדרך נגד ארצו או בתת לו איזה דבר והשיבו הכהנים משרתי אליליהם אשר אין גדולת ארון ה' ידועה אליהם כי נגדיים הם ואמרו אם משלחים כו' לומר אין נראה לנו לשלחו אבל אם משלחים את ארון ה' כו', ולא אמרו אם משלחים אתם כי המדברים הם המון עם פלשתים והמשלחים לא יהיו אלא הסרנים אשר אינם שם על כן לא אמרו אלא סתם אם משלחים אל תשלחו אותו ריקם ולא מפני כבודו כי אם לנסות לדעת אם ממנו היתה לכם הרעה כי עתה ע"י מה שתתנו לו אז תרפאו ויהיה נודע לכם למה לא תסור ידו מכם מה היה שאין ידו סרה מהכות אתכם כלומר שהוא עשה לכם את הצרה הזאת כלומר שאם לא תרפאו תדעו כי מקרה הוא היה לכם מש"כ אם לא תשיבו לו אשם שלא יודע אם ממנו יצא ואם לאו ויאמרו מה האשם אשר נשיב לו ויאמר מספר סרני פלשתים חמשה עפלי כו' ועכברי זהב חמשה שהוא העפלים כנגד חמשה מקומות אשדוד וגת ועקרון ועזה ואשקלון כאומ' אחרי כן לאשדוד א' לעקרון א' כו' והעכברים כנגד הסרנים שהם גדולים מהטחורים על כן היו הגדולים לגדולים הם חמשת הסרנים ולמה לא יהיו יותר מה' העכברים עם היות כי לסרנים יאות דורון יותר גדול הרבה לז"א כי מגפ' אחת לכלם ולסרניכם והוא כי מגפה א' היא ענין הטחורי' והעכברים כמ"ש ז"ל כי העפולים היו יוצאים מגופם חוצה מבית הכסא והיה העכבר מושך אותם ושומט קרביהם נמצא כי מנחת הטחורי' והעכברי' על מגפה א' שהיתה בין שניהם היא וא"כ אחרי שמנחת הכרכי' שהם העפלי' הם ה' גם מנחת הסרני' שהם העכברי' יהיו ה' כי מגפה אחת היתה לכל בשוה והנה עד הנה היו דברי הכהנים ועתה מתחיל דברי הקוסמים והם ועשיתם את צלמי כו' כלומר לא כדבריכם הכהנים דברינו כלל לא במספר ולא בענין במספר כי הם אמרו חמשה אך אנו אין אנו נותנים קצבה אלא ועשיתם את צלמי כו' וצלמי עכבריכם כו' בלי מספר קצוב כזה כי מעט הוא וכן במה שאמרו שאם תשיבו לו אשם שאז תרפאו ובזה יודע אם הוא עשה אם לאו גם זה שקר כי לא יודע כי הלא כל זה הוא כבוד בעלמא לאלהי ישראל כי לו הכל ומה הוא זה לפניו יתברך שיחוייב בזה לרפאת אתכם אם כולי האי ואולי ואין הספק אם תרפאו אם לאו כי אם אפילו להקל מעט הוא ספק וזהו אולי ידו יקל מעליכם כי הלא עברתו גדולה עליכם כי ע"כ כבדה ידו עליכם ועל אלהיכם כו' אשר בה מהומה גדולה כמפורש למעלה כלומ' ואיך חשבו כי נקל להרפא כל אלה וכן על אשר אמרו אם משלחים את ארון ה' שהוא אין עצתנו לשלח אלא, שאם אתם משלחים אל תשיבו ריקם גם זה שלא כרצוננו כי למה תכבדו את לבבכם כאשר כבדו מצרי' ופרעה לבלתי שלח את העם עד שהתעלל בהם במכות עד ששלחום על כרחם באופן שחלוקת בלתי שלח הארון לא תעלה על לב ושמא תאמרו אם כן איפה שאין השבת אשם נסיון אם ירפאו אם לאו במה יודע אם הוא עשה