מראות הצובאות על נביאים ראשונים קמד

ממקומו מעולם והוא היה במקום המיוחד של קדש הקדשים בארון הרי עשו טעות א' הלוכם שלקחו הפלשתים, ב' כי שם שני בני עלי עם ארון ברית האלהים כי אשמתם היתה מעוררת מדת הדין היא שכינה שבארון ועל כן קראו פה ארון האלהים ולא ה' כאשר קראו למעלה ארון ברית ה' ועל החידוש הזה הריעו כל ישראל תרועה גדולה שע"י כן נמוגו כל יושבי פלשת ויאמרו אוי לנו מי יצילנו כו', וראוי לשים לב אם אלה הם האלהים האדירים המכים את מצרים ובוכים מי יצילנו שהוא כי אין מציל איך לתיקון לזה אומר התחזקו והיו לאנשים פלשתים האם בהיותם לאנשים ינצלו מהאלהים האדירים אשר אין מידם מציל, ועוד אומ' מכים את מצרים ואומ' במדבר כי מצרים לא היו במדבר, והנה הקושי הא' תעלה קצת ארוכה במאמרם ז"ל כי הטובים שבהם היו אומרים מי יצילנו מיד האלהים האדירים, והרשעים היו אומרים אלה הם המכים את מצרים בכל מכה עשר מכות היו לו וכולן הביאן על המצריים ושאר המכות הביא על עמו במדבר ואין לו מכה עוד להביא אמר הקב"ה אתם אומרים שאין לי עוד מכה הנני מביא עליכם שלא היתה מעולם והם מכת הטחורים וכן הוא אומר ותכבד יד ה' על האשדודי' ע"כ, וע"ד הפשט יאמר כי הנה ידענו מרז"ל כי שרו של מצרים מצרים שמו כד"א וישאו ישראל את עיניהם והנה מצרים נוסע אחריהם נוסעים לא נאמר אלא נוסע הוא שרו של מצרים כו' וכד"א וירא ישראל את מצרים מת מתים לא נאמר כו' והנה כאשר היו בקצה המדבר על שפת הים עשה ה' שפטים בשר ההוא והמיתו שנאמר וירא ישראל את היד הגדולה אשר עשה ה' במצרים הוא השר שהכהו חמשים מכות כי כמה לקו באצבע עשר מכות עולה היד חמשים וע"י כן וירא ישראל את מצרים הנז' מת. ונבא אל הענין אמרו אוי לנו מי יצילנו כלומר אם ישימו לעומתו את דגון אלהיהם או את השר שלהם הלא אלה הם האלהים האדירים המכים את מצרים הוא שרו של מצרים בכל מכה שהוא בכל חזקת היד הגדולה שהזכרנו שהיא זה בקצה המדבר וזהו בכל מכה במדבר על כן אם נבקש מי יצילנו זולת עצמנו כמו אלוה או שר או מזל הלא האלהים האדירים יעשה בהם שפטים וכשל עוזר ונפל עזור ע"כ טוב טוב הוא לבלתי בטוח לא בדגון ולא במזל או שר כי אם התחזקו בעצמיכם והיו לאנשים פלשתים ולא תבקשו מי יצילנו זולתנו כי בראות האלהים האדירים כי לא נבקש לעומתו אח אלוה או שר או מזל גם הוא ירפה ממנו כי נהיה כמודים גדולתו ויניח הדבר אל כח אנשים בטבע ואז וילחמו פלשתים ולא שמו מגמתם את אלהיהם ועונות ישראל מצאום וינגף ישראל

יג ויבא והנה כו'. אמר כי עלי יושב על הכסא כו' והוא כי האיש התאב לדעת בשורה ומקוה לאיש ומייחל לבני אדם יגידו דבר אם עיפים לו לראות ילך ברגליו אל הדרך אשר יבאו בו רגלי מבשר ואם כהו עיניו ולא יוכל לראות ישב במקומו ויעיר אזן לשמוע הכאות פסיעו' רגלי הבאים בדרך