עולם הלימוד · Olam HaLimud
Library › מראות הצובאות על נביאים ראשונים

מראות הצובאות על נביאים ראשונים קמג

Maraot Hatzovoat (Nevi'im Rishonim) 143 · מראות הצובאות על נביאים ראשונים · free full Hebrew text

Open in the reader →

ה' אל שמואל היתה נבואה בדבר ה' ולא בהשתלשלות ודבר מלאך והנה יש נביאים שלא היה נבואתם רק על פרטים ומאלה היו רבים כנודע מרז"ל רק מ"ח היו גדולים שהיתה נבואתם על כללות ישראל ואמר כי מתחלתו השיג שמואל מעלה זו וזהו ויהי דבר שמואל לכל ישראל ובמה היה זה עתה הלא הוא כי ויצא ישראל לקראת פלשתים כו' וינגף ישראל כו' עד שנחרב משכן שלה שהוא המשך הסיפור והיא נבואה כוללת לכל ישראל והוא הדבר הראשון שהתנבא כמו שכתבנו באו' ויאמר ה' אל שמואל הנה אנכי עושה דבר בישראל אשר כל שומעו תצילנה כו' שהוא חרבן משכן שלה והלקח הארון ומיתת חפני ופנחס ומגפה גדולה בעם. או שעור הכתוב בקוצר ע"ד זה והוא כי למעלה נאמר כי על שני דכרים בא דבר ה' אליו א' על כל ישראל והוא הנה אנכי עושה דבר בישראל כו' וא' על בית עלי בפרט שהוא ביום ההוא של צרת ישראל שהוא חרבן שלה אקים אל עלי אשר דברתי אל ביתו שהוא נפילת בניו אמר עתה כי מהשני דברים ויהי כי בא אל הויה וקיום דבר ה' אשר היה אל כל ישראל שהוא הדבר הראשון והוא במה שויצא ישראל לקראת פלשתים כו' וינגף ישראל כו'

ד ב ויערכו פלשתים כו'. הורה כי אין ערוד ממית אלא חטא ממית והוא כי הלא גדלה אשמת ישראל כדברי אסף באומרו ויכעיסוהו בבמותם ובפסיליהם יקניאוהו שמע אלהים ויתעבר וימאס מאד בישראל ויטש משכן שלו ויתן לשבי עוזו וי סגר לחרב עמו כו' והורה פה הוא ית' כי לא הפלשתים ממיתים כי אם העון כי הלא ויערכו פלשתים לקראת ישראל ואחר שערכו לא נלחמו כי אם אדרבה ותטוש המלחמה שהרפו ידיה' ממנה ועכ"ז וינגף ישראל לפני פלשתים חרב איש באחיו וזה יתכן כיוון המשורר באו' ויסגר לחרב עמו ולא אמר לפלשתים ואחר שוינגף כמאליהם קמו ויכו במערכה בשדה ארבעה ועשרים אלף איש

ג ויבא העם אל המחנה כו'. הנה רז"ל חילקו אם היו שני ארונות אחד שבו שברי לוחות ואחד שבו לוחות השלמות ושאשר בו השברי לוחות הוא היה היוצא ובא עמהם למלחמה ואשר בו השלמות לא היו זזים אותו ממקומו והוא אשר הוציאו עתה ועשו שלא כהוגן ונשבה, ויש סבר' אחרת כי הכל היה ארון אחד ויש סעד במקרא לכל א' מהסברות. ואחשבה כי הסברא הראשונה מוכיחים מקראי קדש אלו והיא בשנותו את טעמו כי תחלה הוא אומר כי ויאמרו זקני ישראל נקחה אלינו משלה את ארון ברית ה' ואחר כך הוא אומר וישאו משם את ארון ברית ה' צבאות יושב הכרובים, אך יהיה כי זקני ישראל חשו לבלתי קחת כי אם אשר בו השברי לוחו' על כן אמרו סתם על הנהוג לקחת אך אשר הלכו בשליחות בחשבם כי שעה צריכה לכך נשאו ממקומו את הרשים בעצם הוא ארון ברית ה' צבאות יושב הכרובים ועל כן לא נאמר לקחו כמאמר הזקני' כי נשאו כלומר כי היה אשר לא נשא