מראות הצובאות על נביאים ראשונים קמב

כל שומעו כו' והוא חרבן משכן שלה ועל הנוגע אל עלי יש חלק מחזיק העבר ויש עתיד העבר הוא כי ביום ההוא שאמרתי הנה ימים באי' כו' אקום אל עלי כו' שהו' דברי איש האלהי' אשר דובר לו בסמוך והעתיד הוא והגדתי לו שהוא עתה כי שופט אני את ביתו עד עולם שהוא כי אין שפיטתו ית' עתה להעניש אותך ואת בניך כי אם עונש מתמיד לדורות שכל מרבית ביתו ימיתו אנשים וכן כל שאר דברים הנאמרים למעלה והגדתי לו הטעם מפני אשר ידע כי מקללים להם בניו שהוא עון חילול ה' גדול ברבים והענין שהיו מקלים בכבוד שמים ומפני כבודו ית' מכנה ואומר להם ולא כהה בם כי לא החשיך פניהם לזרוק בהם מרה כי אם כמתחנן אליהם שישובו כאו' אל בני כי לא טובה השמועה כו' ועל עון כזה אין לדבר כן כי אם בכעס ובכי ואנקה כחס על כבוד אדון הכל ית' כי אין עון גדול מזה כי מי שלא חס על כבוד קונו ראוי לו שלא בא לעולם ואומרו כהה הוא לשון כהה הנגע שהו' העמיק החשיך על כן אין לתמוה על היות עד עולם בכל איכותיו אך מצד אחר אני רחום בדין כי מה שלכן נשבעתי לבית עלי לדורותיו הוא אם יכופר עון בית עלי בזבח ובמנחה עד עולם אך בתורה ובגמילות חסדים יכופר וכמאמר ז"ל כי על כן רבה בזכות תורה הוסיפו לו עשרים שנה ולאביי על תורה וגמילות חסדים מ' שנה והוא כי עון זה כדאי לאבד העולם שהיה חילול ה' באחד מג' עמודים שהעולם עומד עליהם שהוא עבודה על כן עשות אותו עמוד שחטאו בו שהוא זבח ומנחה לא יעמוד להם כי אם השנים שהם תורה וגמילות חסדים והנה עלי ראה את שמואל מתיירא מהגיד המראה הבין כי לא יום בשורה הוא לו רק מעין נבואת איש האלהים האמורה אליו בסמוך על כן אמר כה יעש' לך אלהים כענין המראה אשר לא טוב' היא וכה יוסיף אם תכחד ממני ויגד לו שמואל כו' ויאמר ה' בעל הרחמי' הוא יהי רצון שהטוב בעיניו ולא בעיני מדת הדין יעשה

יט ויגדל שמואל כו'. הנה על פסוק האמור למעלה והנער שמואל משרת את ה' לפני עלי ארז"ל כי בהיותו משרת את עלי היה כמשרת את ה' כי העומד לפני עלי כעומד לפני השכינה והביאו ראיה לזה מפ' אליהו חי ה' אשר עמדתי לפניו שאמר אליהו שהוא שעמד לפני אחיהו השלוני כעומד לפני השכינה וכן אמר אלישע על שעמד לפני אליהו. ובזה יאמר הנה עד כה טרם יגדל שמואל היה עומד לפני ה' בעמדו לפני עלי שה' היה עמו אך עתה ויגדל שמואל וה' היה עמו לא כאשר עד כה שהיה ה' עם עלי והיה בעמדו לפניו העומד לפני ה' כי עתה ה' כבר עם שמואל עצמו נמשך מזה כי לא הפיל מכל דבריו ארצה בכל נבואותיו עד שוידע כל ישראל כאחד מדן כו' כי נאמן שמואל לנביא לה' ועוד על פי עדים כי ויוסף ה' להראה בשלה לנביאי' אחרים ותהי מראת נבואתם להגיד כי נגלה ה' אל שמואל בשלה בדבר ה' כי בדבר ה' הגידו כי נגלה ה' אל שמואל או שנבאו כי מה שנגלה