מראות הצובאות על נביאים ראשונים קמ

הוא כמו להאכילכם כפר"שי מלשון אכילה כד"א ותברני לחם גם שלא פירש ענין הכתוב כפh דרכנו לכן נאם ה' אלהי ישראל הנה אמור אמרתי שתי אמירות שהוא הנודע מרז"ל כי מתחלה נתן ית' הכהונה לאלעזר ועל דבר פלגש בגבעה על שלא הלך פנחס מעיר אל עיר להוכיחם ניטלה כהונה מהם וניתנה לבני איתמר ע"ב שנה עד שקלקלו בני עלי וחזרה לצדוק שבא מפנחס וזה יאמ' אמור אמרתי שהם שתי אמירות שתהיה הכהונה לבני אלעזר אמירה ב' שתהיה לבני איתמר והאמירה הזאת השנית היתה לבלתי חזור לבני אלעזר כי אם שביתך ובית אביך של איתמר יתהלכו לפני עד עולם ועתה נאם ה' חלילה לי כי מכבדי הוא פנחס שכבדני בשטי' אכבד יבוזו יקלו באסמתם והוא ענין מאמרם ז"ל על פסוק אמרו צדיק כי טוב כו' שמעשה הצדיקים עושה פירות שיש להם קרן ופירות ומעשה הרשעים אין עושים פירות אלא קרן בלבד וזה יאמר מכבדי אכבד בקום עשה יותר על מה שמעשיהם מכבדים אותם כנודע כי המצות בעצמן הן אורות שהן עצמם מאירות ומענגות את עושן וההפך בעבירות כי חשך טומאותם הנעשים כחות טומאה הן הם הממיגות את עושן כד"א ותמוגגנו ביד עונינו אך ובוזי לא אעשה להם קלון יותר על מה שיקלו ע"י אשמותם כי אין עושים פירות וכאשר ביטלתי מבית אביך כהונה גדולה כך מלהיות מוסמך בסנהדרין כי הנה ימים באים וגדעתי את זרעך כו' מהיות זקן בביתך שהוא מוסמך כמ"ש ז"ל ולא בלבד בזמן הבית שהוא מעון רחב וגדול להיות מסנהדרין כי אם גם אחר והבטת צר מעון שלא יהיה רק מקדש מעט שהוא מעון צר אפילו אז תביט ליסמך עליו ולא יועיל לך גם שאינו סמיכה של סנהדרין במקדש כי אם צר מעון ולא תצליח כי לא יהיה זקן בביתך כל הימים והוא מעשה שהיה רב חנניה ורב הושעיה הוה קא משתקיד רבי יוחנן למסמכינהו ולא הוה מסתייעא מילתא הוה קא מצטער טובא א"ל לא תצטער מר דאנן מדבית עלי קא אתינן דאמר רבי שמואל בר נחמני אמר ר' יונתן מנין שאין נסמכין לבית עלי שנאמר ולא יהיה זקן בביתך מאי זקן אלימא זקן ממש והכתיב וכל מרבית ביתך ימותו אנשים אלא סמיכה ע"כ. ואחשבה כי המעשה עצמו הוא מאמר הכתיב ויתיישב בזה אומרו פעמיים שלילת היות זקן בביתו וגם אומ' בשני כל הימים אך הוא כי הרעה נאמרת לאט לאט כי בכל צרת הצדיקים לו צר ותחלה אמר על זמן סנהדרין שלא יזכה מהיות מוסמך מזרעו בהם ולא עוד כי אם והבטת שיהיו עיניך צופות ומשתוקקות צר ומעון שהוא שלא יהיה הבית הגדול הוא בית המקדש, כי אם מעון צר הוא מקדש מעט או בית המדרש בכל אשר ייטב את ישראל שעד כאן מגעת כל טובות ישראל בגלות סמיכה בלבד כי תביט ותשתדל ולא תצליח ליסמך והוא עצמו מעשה שהעתקנו מר' חנניא ור' הושעיא וז"א פה כל הימים שבמדבר מאחר החרבן עד הסוף שלא תחשוב שאין הגזרה רק