מראות הצובאות על נביאים ראשונים קלח

חסת על כבודי על כן תמנע זקנה מזרעך על כן אין ספק כי כאשר נגזרה מיתה על בניו כך נגזרה על אביהם אלא שמפני כבודו לא נגזר ימות בחרב אויב כבניו כי אם שיפול מעל הכסא ותשבר מפרקתו נמצא כי בן מות היה הוא על עון שלא כהה בבניו עד כה ואם כן איך ישמעו דברי תוכחתו זאת עתה אם גם חטא ועיקר העון תלוי על שעד כה לא מיחה בהם זמן רב והנה כתבנו שאין דברי המוכיח עושים רושם במי שנאמרים לו אם יש אשמת דבר על המוכיח וזה יאמר ולא ישמעו לקול אביהם כי חפץ ה' להמיתם שהוא לג' הנז' כי גם אביהן בן מות לה' על עון זה שעליו ואיך ישמעו דבריו להם וז"א ישמעו ולא אמר ולא שמעו שהוא כי מתחלה היה ידוע שלא ישמעו על כי כו' כמדובר ושמא תאמר למה לא חש הוא ית' אל צורך הדור שהיו צריכים אליו שהיה ראש הקבלה לז"א אין זה כלום כי עד שלא שקעה שמשו של עלי זרחה שמשו של שמואל כו' כי הנה הנער שמואל הולך וגדל וטוב גם עם אלקי' כו' שהוא טוב ועל כן כבר שתה עליו כוס תנחומין ואם יהיה כמו זר נחשב יוכלל גם עלי באומרו כי חפץ ה' להמית' אפשר לפרש ולא ישמעו לקול אביהם יען שכ"כ הושרשו בחטא עד נגזרה כבר מיתה בשניה' ועל כן המגיע לגדר זה ערלה אזנם מלשמוע ולא חש הוא ית' על מיתתם אולי ישובו וימלאו מקום אביהם ומה גם למשז"ל כי פנחס היה צדיק אלא שלא מיחה באחיו כי הלא כבר היה לדור מי שימלא מקים עלי כי והנער שמואל כו' ולהתכת הכתוב נשים לב אל אומר וטוב ולא ננקדה הוי"ו בשב"א אך הוא כי דרך העולם כי כשהנער הולך וגדל פונה אל הכבוד ולא קצת הנאות והשבח הגדול הוא שכאשר הוא גדל צדקתו גדלה עמו כאשר כתבנו על מאמר התנא גדל בשם טוב שהוא והשם טוב היו גדלים כאחד שנית צריך לשלמות הכשרון שאפי' במקום שאין אנשים יתנהג בכשרון כענין ריב"ז שאמר יהי רצון שיהא מורא שמים עליכם כמורא ב"ו שעיקר החסידות הוא בין אדם לקונו ועל שני הדברים האלה אמר על הא' הולך וגדל וטוב שהוא בוי"ו קמוצה כאומר והטוב לאמר שהיה הוא הולך וגדל והטוב גם הוא היה הולך וגדל עמו ועל הב' אמ' גם עם ה' גם עם אנשים כלו' גם בינו לבין קונו מקום שאין אנשים כ"א ה' בלבד עמו וזהו גם עם ה' גם עם אנשי' שיחדו יהיו תמים לפניו בין בהיותו הוא לבדו בין בהיותו עם אנשים וזה יורה אומרו עם ולא אמר לה' ולאנשים

כז ויבא איש אלקים כו'. אמר ראה כמה מעלות טובות עשיתי לבית אביך והגמול אתם משלמים א' הנגלה בתמיה האם גלוי שכינה היה ראוי הלא מי ראוי לכך וז"א הנגלה כלומר ההגלות במציאות האם היה ראוי ועכ"ז נגלתי לבית אביך שהוא כמשז"ל לאהרן ואפילו בארץ הקדושה הוא חסד גדול ומה גם שהוספתי שנגליתי לו בהיותם במצרים אדמה טמאה ועוד ג' והיא לבית פרעה מקום בלא טומאה יתירה ביתה פרעה כנודע