מראות הצובאות על נביאים ראשונים קלז

המה ואל יקל בעיניכם קול המון הלז כי הלא אל בני כלומר אל בגדר בנים תחשבו לי כי אל ימעט בעיניכם שמועת קול המון כי הלא הדין הוא כי מנדין על לא טובה השמועה ולא נאמר אולי אויבים מוציאים את הקול כי הנה דעו נא כי לא טובה השמועה אשר אנכי שומע הוא כדאי שעליה מעבירי' עם ה' חכמי ישראל וגדוליהם הנקראים עם ה' מעבירים ובדלים מלפניהם את מי שנאמרה עליו והוא הנודע מרז"ל שמנדין על לא טובה השמועה כ"ש בדברים רעים הנאמרים שהם יותר מגדר לא טובה השמועה והנה אם יחטא איש לאיש ופללו אלהים והוא כי פלול הוא לשון בקשה אך אינו כך כלשון תפלה ממש והוא אם יחטא ראובן לשמעון ובא לוי ומחלה פני שמעון ימחול לו וכיוצא יקרא פלול שהוא לשון חלוי מה אך תפלה בעצם לא תצעק כי אם אם לה' לבדו. ונבא אל הענין אמ' יחטא איש לאיש התיקון והמחילה מחוייבת לאיש אשר חטאו לו כי הלא ופללו אלקים כי הוא ית' מבקש מהאיש ימחול לו באמור לו לא תקום ולא תטור את בני עמך לא תשנא את אחיך בלבבך ואהבת לו כמוך וכמו שאמרו ז"ל אם יד ימינך תבא לחתוך פת שביד שמאלך ותעביר הסכין אל ידך השמאלית ותכנה האם תבא ידך השמאלית לחתוך את הימנית על שעשתה לה רעה לא כן הוא כי אפי' היתה עושה בכונה לא היית עוש' כן כי שתיהן אחת וכאלו את עצמה עוש' רעה כך אם חברך היצר לך אל תשלם לו רעה כאלו אתה והוא שני אברי גוף אחד וזהו ואהבת לרעך כמוך כלומר ממך ובך כלל הדברים כי האלקי' יתבר' מבקש מאשר חטא לו חבירו ובכן יחוייב למחול באופן שהתיקון קל אך אם לה' יחטא איש שאין מספיק פילול קל כי אם תפלה לה' בעצם מי יתפלל לו כי איננו באופן שהתיקון קשה וצריך תשובה גדולה והכנעה רבה עד בלי די ואמר ולא ישמעו לקול אביהם כו'. ולבא אל הענין כתוב אצלנו באורך בביאור ספר משלי והוא כי אין תוכחת המוכיח מתקבלת אם יש פגם עון במוכיח ומה גם אם פגמו הוא בדבר אשר זדה החוטא שמוכיחים לו והביאנו ראיה מאמר הכתוב והיו הדברים אשר אנכי מצוך היום על לבבך שלמים בב' יצריך ואח"כ ושננתם לבניך איני אומר ולמדתם כי אם לשון שינון כי ע"י היות הדברי' שלמים בלבבך יתקבלו ויפלשו כחץ שנון בבניך כלל הדברי' כי כאשר המוכיח יש בו עון ומה גם באותו דבר עצמו לא ישמעו דברי תוכחתו והנה בנבואת אלקנה בסמוך יראה כי עיקר כעסו ית' היה על עלי עצמו על דבר בניו באמור לו בשם ה' ותכבד את בניך ממני להבריאכם כו' וכן אמר למה תבעטו בזבחי שכלל גם את אביהם אתם וכן בנבואת שמואל הוא אומר והגדת לו כי שופט אני את ביתו עד עולם בעון אשר ידע כי מקללים להם בניו ולא כהה בם הנה כי עיקר הכעס היה על אביהם ועל כן נגזרה גזרה על כל ביתו עד עולם ושלא יגיעו לזקני כל יוצאי ירכו עד עולם כי אם ימותו אנשים שהוא שלא יאריכו יותר מעשרים שנה ואין זה כי אם כאומר לו אני הארכתי את ימיך עד זקנה ושיבה ולא