מראות הצובאות על נביאים ראשונים קלה

לו מדי שנה בשנה בגדי חופש ורקמ' להקביל פניו בהם וזאת מעיל קטן תעש' לו והעלת' לו מימי' ימימ' בעלותה כו' ואין זה רק לבו לכן יתגאה בלבושי יקר ובראות עלי שלמות הנער ההוא בירך את אלקנ' ואת אשתו כו'. וראוי לשים לב זאת הברכה אימתי נאמרה אם הוא קודם הריונה משמואל למה לא נאמרה למעלה ואם לא ברכם אלא עתה למה איחר עד כה. ועוד אמרו אשר שאל לה' שהיה ראוי יאמר שאלה כי נקבה היא וגם הראוי יאמר מה' ולא לה'. ועוד אומרו והלכו למקומו שהראוי יאמר למקומם. ועוד מה צורך להודיע שהלכו למקומו. ועוד אומרו כי פקד ה' כו' כי הנה מלת כי אינה צודקת כלל כי לא לתת טעם הוא בא כי אם להודיע אשר ברכם ה' והל"ל ויפקוד ה' את חנה כו' וכן או' ויגדל שמואל עם ה' יראה שהוא ענין אומרו ושמואל משרת את פני כו' ולמה נשנה ושינה. אמנם לבא אל הענין נזכירה ענין נודע מחכמי האמת והזכרנוהו למעלה והוא כי כל בן אשר יתן ה' מסטרא דנוקבא אינו מתקיים הרבה ועוד ענין רז"ל והזכרנוהו גם למעלה שבזכות מה שהיה מתמיד אלקנה לעלות לרגל אל מקום אשר בחר ה' לשכן שמו על כן ניתן לו שמואל. ונבא אל הענין והוא כי בראות עלי שלמות הנער כאשר רמזנו למעלה חש פן ישלוט בו עין כי קרוב הדבר לשלוט מטע' היותו ע"י חנה כמדובר שכל הבן הילוד מצד הנקבה אינו מתקיי' הרבה על כן ובירך עלי כו' ואמר ישם ה' לך זרע מן האשה כו' לומר הזרע אשר הוא מצד האשה שהוא מסטרא דנוקבא ישימנו ה' לך שייחסנו לך באופן יתמיד ושמא תאמר איזה הדרך ילך רוח חנה שבזכותה ניתן והיא נקבה להתייחס לסטרא דדכורא לז"א תחת השאלה אשר שאל לה' שהוא כי בברכה זו אשר ברכם כיוון יהיה להם בן תחת השאלה אשר שאל הוא שהוא באומרו ואלהי ישראל יתן את שלתך שהיא ברכת זכר ולא יהיה בעצם על זכותה ועוד טעם שני כי השאלה היתה יהיה הילד לה' כל ימי חייו ועל כן להיותו נתון לה' יגן ה' בעדו. עוד טעם שלישי והוא שיהיה להם בן בזכות עלייתם תמיד לרגל אשר עיקר זכות זה אל אלקנה יתייחס כמדובר למעלה שבזכות זה ניתן שמואל לאלקנה וזהו והלכו למקומו שהיה להם בן בזכות מה שהלכו למקומו של ה' הנזכר הוא שלא עלו לרגל כמדובר ושמא תאמר אם כן איפה מה הוא אשר יתייחס לה לז"א כי פקד ה' את חנה כלומ' מה שיתייחס שפקד ה' את חנה הוא מציאות ההריון כי ותהר ותלד שלשה בנים כו' שהוא מציאות הלידות אך לא כאלה חלק שמואל כי ויגדל שמואל עם ה' כי על כן הוצרכו כל הזכיות הנז' ויתכן כי ב' דברים היו א' כי ויגדל שמואל ולא נפקד מושבו על היותו מסטרא דנוקבא ועל הטעם הב' והג' שהיה לה' ושהיה בזכות שהלכו למקומו ית' על כל ויגדל עם ה' שהוא שם במקום אשר שם ה' הוא מקומו הנז'

כב ועלי זקן מאד כו'. הקדמת אומ' שהיה זקן מאד יראה לבלי צורך.