עולם הלימוד · Olam HaLimud
Library › מראות הצובאות על נביאים ראשונים

מראות הצובאות על נביאים ראשונים קלג

Maraot Hatzovoat (Nevi'im Rishonim) 133 · מראות הצובאות על נביאים ראשונים · free full Hebrew text

Open in the reader →

כי על שראה שכבר היה משרת כו' והוא כמ"ש ז"ל על פסוק האמור למעלה וישחטו את הפר ויביאו את הנער כו' שהורה הלכה כבר שאמר זר שוחט ואלעזר רואה. ושיעור הכתוב מה שוילך אלקנה על עסקי ביתו ולא קבע שם לימוד עם עלי שהיה ראש הקבלה היה על שכבר היה הנער משרת את ה' בקבע התורה את פני עלי הכהן והענין אומרו את פני יהיה ע"ד מאמרנו על פסוק יראה כל זכורך את פני ה' אלהיך שהלא יקשה שאם הכוונה היא שיראה כל ישראל לפני ה' הראוי יאמר לפני ה' ואם הוא שיראה ה' לפני ישראל הל"ל יראה בשב"א הרי"ש וכן ראוי לשים לב אל אומרו כי תבואו לראות פני מי בקש זאת כו' שהל"ל לראות לפני או לראות פני בשו"א הרי"ש. ועוד כי ראות ישראל פני ה' הוא דבר בלתי אפשר. אך הוא ענין ידועה מרז"ל ומה גם בספר הזוהר כי הצדיק נקרא אפי שכינתא ואין ספק כי אין תאותו ית' יעלו ישראל אל בית מקדשו ועבירות בידם כי אם שידעו לפני מי הולכים ויתקנו עצמם תחלה למען יראו בפנים קדושי' שיקראו פני שכינה וזהו יראה כל זכורך את פני ה' כלו' עם פני ה' כנודע ממשמעות את שהוא כמו עם במקומות אין מספר שהוא יראה עם פני ה' עמו שיקראו פניו פני שכינה ועל הכנסם ועבירות בידם הנביא דבר נגדם בשם ה' כי תבואו לראות פני כלומר כאשר תבואו הלא הכונה היא לראות פני שתהיו מראים פני שבכם לפני אך מי בקש זאת מידכם רמוס חצרי שתבואו ועבירות בידכם ואות' העבירות נעשו כנודע כחות הטומאה והם דבקי' בעושם נמצא שבבואם אל בית ה' בלכתו ילכו אתו ורמוס חצריו ית' יקרא היות כחות הטומאה בחצרו בית ה'. ושעור הענין הופכתם כונתי כי כאשר תבואו כונתי הית' לראות פני של קדושה שבכם לפני ומי בקש זאת שיתהפכו ממה שהיא מידכם שהם המ"ח הנמשכים מידכם מעונות ידכם רמוס חצרי ולא אמר ביתי כי אין ספק שנשארים הכחות ההם חוצה בחצרות ולא יבאו פנימה כלל הדברים כי אומר את פני ה' הוא כאו' עם פני ה' ששכינה על פניו וע"ד זה יאמר היה משרת את ה' אשר השם הנז' הוא עם פני עלי הכהן ובהיותו לומד תורה בפני עלי אשר ה' עם פניו נעשה כמשרת את ה' ומה גם למז"ל שלמדו מכאן מאומרו משרת כי גדולה שמושה כו' שיאמר לפי דרכנו שמשרת את ה' שעם פני עלו כלומר שע"י כן כמשרת את ה' יחשב והוא ע"ד מאמרם ז"ל על מאמר אליהו חי ה' אשר עמדתי לפניו וכי לפני ה' עמד אלא שעמד לפני אחיה השלוני כעומד לפני השכינה. אך הנה גדר זה לא היה כי, אם בתחילת שמושו שלא נתייחסו עדיין פני שמואל אל פני ה' כי אם פני עלי אך עוד מעט נתקדש יותר עד שפני שמואל היו פני שכינה וז"א אחרי כן ושמואל משרת את פני ה' שהוא שהיה משר' עם היות בו פני ה' ובזה יצדק שנותו את טעמו להוסיף שאם כפשוטו יותר היה נראה מעלת אומרו משרת את ה' מאומרו את פני ה' ואז בראות עלי הדבר