מראות הצובאות על נביאים ראשונים קל

אזרו חיל ובטחו באשר אזרו כלו מלחמה באומרם כי רמה קרנם בגבורתם וכלי מלחמתם כי אל יתהלל חוגר כמפתח וכן כמה שבעים שהם עשירים בלח' בלי מחיר כסף נשכרו שעושי' בסעודתם ולא עוד אלא בלחם לבדו בלי לפתן. או שעור הכתובים בשום לב אל או' עד עקרה ילדה שבעה כי אין זה תלוי בזמן לומ' עד לומ' הנה קשת הגבורי' להלחם ולנצח את שכנגדם היא היותם חתים ונכנעים לרבונם בוטחים בו בהכנעה ולא בקשתם אז נוצחים ונכשלי' כבר לפני אויביה' גם הם בהיותם חתים לפני ה' אזרו חיל והנה עם ראות בני האדם השגחה זו היה ראוי יכירו הכל שאין דבר מבלי השגחתו יתברך אך הנה הועיל לדלים ולא לעשירים כי העשירים בדמות רוחם ושטותם בחשבם כי כחם עשה להם את החיל ההוא לא יקנו דעת להכיר בהשגחה ומה עושי' בהיותם שבעים בלחם שוכרים עצמם לשמור ממונם שעולה על רוחם שהדבר טבעי אך רעבים מכוכי רוחא היקל להם להכיר ההשגחה בראות כי קשת גבורים חתים כו' ומה עשו חדלו מלהשכיר עצמם בלחם כי בטחו בהשגחתו ית' יפרנסם בעבדם אותו ועד איזה זמן היה שהעשירים לא הכירו ההשגחה ע"י ראות נכשלים אזרו חיל כי אם הדלים בלבד שהם לבדם הכירו הלא הוא עד עקרה ילדה שבעה כו' כי אז כלם הכירו כי הלא הוא דבר שלא השתדלות ולא מזל מועיל לפתוח רחם עקרה כי אם אשר בראה שחוזר ומחדשה כבריה חדשה כי על ידי זה יחד עשיר ואביון הכירו והודו ההשגחה וז"א עד עקרה ילדה שבעה כי אין לשון עד צודק בזה שהוא בהיות שעקרה היא חנה ילדה שבעה כמו שאמר בפסיקת' עד עקרה ילדה שבעה זו חנה ושהוא דבר בלתי אפשר זולתו בהשגחה אלהי' וגם בהיות דבר בהפכו כ"א כי אז רבת בנים אומללה כמ"ש ז"ל שכל בן שהיתה חנה יולדת היתה צרתה קוברת אחד מבניה

ו ה' ממית ומחיה כו'. הלא אמרתי שהכל בהשגחה והנה אפשר יאמר איש הלא נגד עינינו דברים הפכיים אל הראוי ואיך יתכן תפעל השגחתו הפך הראוי כי הנה נראה צדיקים ימותו בלי שבעי ימי' ומוריש צדיק ומעשיר רשע וכיוצא דע איפה כי אלהי עולם ה' אין חקר לתבונתו והוא פועל רחמים בדין ופועל רוגז והוא הרחמים הפך בני אדם כי הנה ה' בעל הרחמים ממית ומחיה כאחד כי אותה המיתה הוא חיים כי הוא לטובתו כי חיי הצדי' הם במותו ויודע בעל התאנ' מתי ילקט תאניו וכן מוריד שאול ויעל כא' כי אותה ההורדה היא כדי להעלותו כענין שאמר ר' מאיר על אלישע אחר מתי אלך ואעלה עשן מקברו ומה הטבה היא זו אלא שע"י כן יזכה לעלות לג"ע מש"כ אם לא היה כדון כלל שלא היה עולה לעולם נמצאת הורדתו עלייתו וזהו מוריד שאול ויעל כלומר כאלו עושה השתי פעולות כאחד וכן ה' הרחמים מוריש ומעשיר שמה שמתרושש הדל הוא עושר לו שמקבל ייסורי העוני בשמחה נמצא מנוקה האיש מעון