מראות הצובאות על נביאים ראשונים יג

כי נחשבנו כבהמה לפניכם שנא' בה ומיראכם וחתכם יהיה על כל חית השדה והוא מאמר התורה באומרה כי לחמנו הם שהוא כמבואר אצלנו שבבהמה שהיא לחם לאדם ומושל בה כן היו גם המה וזהו וכי נפלה אימתכם עלינו ועוד מדרגה שנית והיא וכי נמוגו כו' ומה שנפלה אימתכם עלינו הוא כי שמענו את אשר הוביש ה' כו' כי אמרנו מי שהכניע את שרו של ים מפני ישר' גם יכניע שר מלכי כנען ויתקיים בהם ויגרש מפניך אויב הוא השר ואח"כ ויאמר השמד את עמו כי בהסיר צלם יותש כחם אך מה שאמרתי והם נמוגו כו' שנמסי' ומתמוגגי' הוא כ"א לא היה רק שיפקוד ה' על צבא המרום הוא השר ואח"כ ועל מלכי האדמ' כו' אפשר שישארו מהעם רבים וכל א' ישוב אל לבו אולי יהיה הוא מהנותרי' ולא היינו נמוגים. אמנם מה שגם נמוגו כו' הוא על מה שאחרי כן שמענו אשר עשית' לשני מלכי האמורי וכו' אשר החרמתם אותם שהו' שלא השארתם שריד כך לא תחיו כל נשמה וע"כ מעתה הם נמוגים וחזר ואמר ונשמע אחרי אומרו כי שמענו כו' וגם כי למעלה לא ייחס הדבר אל לב ורוח כאשר בפסוק זה יהיה כי הנה ג' בחינות יש באדם א' כללות אברי הגוף משוללים השכלה. שנית הלב שהוא נחמד להשכיל למעלה הימנו הריח המחיה את כלם והשכלתה למעלה מהלב. ונבא אל הענין והוא כי דרך המל' הקדו' שלא יטפל בגשמיי' כ"א שיכניע את השר למעלה ואח"כ בהעדר עוזר יפול עזור כי יותש כחו אמר' הנה לקו שלשת חלקי האדם כללות האיברים כי הנה נמוגו כל יושבי הארץ מפניכם ועוד מעט אחר שונשמע כל האמור נתוסף כי לא בלבד נכנע הגוף כ"א גם וימס לבבינו שלא מצא מקים להשכיל שום תיקון ועדיין היה אפשר כי רוח איש יכלכל מחלהו של הגוף לקום להחזיק את הלב מאשר הוא נמס לז"א שרוח נמוכה ולא קמה באיש להחזיק ולרפא שברם וזהו ולא קמה עוד רוח באיש והנפקותא אשר אני מוציאה מהתפעלות הלז המשולש בכל חלקי האד' הלא הוא כי לא בלבד על השמים כבודו ית' למשול בשר לפקוד על צבא המרו' ויניח הכנעת העם אל שכנגד אשר נפל שרו להפילו כ"א שגם ה' יתבר' הוא המפיל גם את העם בארץ אחרי הפילו את שרו וזהו אומרו כי ה' אלקיכם הוא אלקים בשמים ממעל ועל הארץ מתחת כי מאשר התפעלו כל כך יושבי הארץ אני גוזרת כי אלקיכם פועל בשמים על השר ובארץ על העם כאחת הפך אשר יומרוהו למזמה באומ' כי על השמים כבודו

(יב) ועתה כו' ראוי לשים לב אל אומרו לי שהי' מלה מיותרת. ב' שהראוי יאמר ועתה שעשיתי עמכ' חסד השבעו לי ולא יאמר עשיית החסד אחר אומרו השבעו לי. ג' אומרו והצלתם וכו' אחר אומר והחייתם את אבי כו'. ד' למה קיצרו פה ולא אמרו רק נפשינו תחתיכם למות ולא