מראות הצובאות על נביאים ראשונים קכח

שנסתכן עד אומרה אל הנער הזה התפללתי שבפסוקים שבסמוך שהוא ענין ברכת גבורות שהיה ית' רב להושיע גם בזה לא חטאתי לומר כי אולי שמחתי בנפול אויבי בני פנינה וניצול בני כי מה שרחב פי על אויבי לא היה רק כי שמחתי בישועתך לא בהעדר ישועת זולתי ועל ברכת קדושת ה' אמרה אין קדוש כה' לומר הן אמת כי גם מלאכי השרת נקראו קדושים אך אין קדוש כה' כי אין קדושתו ית' דומה לזולתו והוא לבדו הראוי ליקרא קדוש והוא כ"א המלאך הוא קדוש הוא עודנו בעולם הרוחני אך ברדתו אל העולם השפל יתלבש מעין איכות העולם נמצא שאין קדושתו עצמיית כ"א כמושאלת אליו אך קדושתו ית' הוא כי אין דבר בכל העולמות גם בעה"ז מתקיי' ונמצא בלתו כי התפשטות כבודו מחיה את כל הנמצאי'. ועכ"ז לא ישתנה חלילה כי הוא בראם והכל משועבד אליו ית' וזו היא קדוש' עצמיית אשר לא תכילנה רעיון שלא יעצרנה הגשם המתקיי' בו ית' מלהיו' קדושתו בהוייתה וזהו כי אין בלתך שהוא כי אין דבר משולל ממך והווה בלתך וכן אין צור כאלהינו כי לא כצורנו צורם של כל אומה הוא השר שלה כי צורם משתנה וניתש כחו בנפול עמו אך צורנו ית' תמיד תוקפו בו גם כאשר אין אומתנו בתוקפ' בענין הגליות הוא ית' צור וחזק בלתי משתנה חלילה כי מה שסובל מאומות הן הן גבורותיו כאשר הודיעו מן השמים לנ"ל כי לא נשתנה ית' חלילה על גלות ישראל כ"א מלכותיה מלכות עולם ושולטניה עם דר ודר כמפורש אצלנו במקומו וזהו ואין צור כאלהינו. או אין צור כאלהינו כי הנה יש מלאכי' מכח הגבורה אך לא יעשו שני הפכים אך אלהינו עם היותו אלוה פועל דין הוא לנו וזהו אלהינו ועל ברכת חונן הדעת אמר אל תרבו תדברו גבוהה כו' כי אל דעות ה' כו' וגם הוא ענין נמשך מהקודם

ג אל תרבו תדברו כו'. הנה ידועה שאלת הרמב"ם ז"ל על הידיעה עליונה ית' לומר אם לא יעצרנו ית' הגשם של עולם הלזה מלהשגיח בכל פרטיו בטלה שכר ועונש ח"ו כי הלא כצדיק כרשע מוכרח במעשיו כי מי יוכל עשות הפך אשר ידע אל אשר יעשה והנה בשערים המצויינים לנו ייחדנו של זאת שער המיוחד ומה שהורונו מן השמים להעלות על זה הוא כי יש הפרש בין מחשבה לדבור כי הידיעה עליונה למה שהיא מחשבה דקת הרוחניות זכה ועליונה באיכות עד אין קץ אין לאיש הגשמי דרך להתפעל ממנה כל עוד שלא דברו ה' באופן כי גם שלא יעשה האדם הפך מהגלוי לפניו ית' לא יהיה מפאת הידיעה כ"א מבחירתו אלא שלא יבצר מדעת עליון לדעת אותו אך הדבור היוצא מפיו ית' שהוא רוחניות שנשתלשל מהמחשב' נתעבה הרוחניות מן הקודם בצד מה עד היות בו מבא לשיתפעל האדם ממנו וזה ענין רז"ל באומרם ואלו צדיק ורשע לא קאמר כלומ' כיון דלא קאמר אלא שנשאר במחשבה לא יוכרח האדם בה וביארנו שם בזה מאמר הנביא ירמיה באומרו מפי עליון לא תצא כו' ומאמר ישעיה הנביא באומר