מראות הצובאות על נביאים ראשונים קכז
Maraot Hatzovoat (Nevi'im Rishonim) 127 · מראות הצובאות על נביאים ראשונים · free full Hebrew text
Open in the reader →כי אין בלתך אל הקדושה. ו' כי באומ' כי אין בלתך היה מובן כי אין קדוש כמוהו. ז' אומ' ואין צור כאלהינו כי כאשר אמרה טענה אל אומ' אין קדוש למה לא אמרה לאין צור ולמה שינה תואריו ית' שהיחל בה' ויצא באלהים. ח' אומרו אל תרבו תדברו גבוהה גבוהה מה הוא הגבהות הזה ולמה כפל זה פעמים גבוהה גבוהה וגם מה ענין או' אל תרבו ולא אמר אל תדברו גבוה. ט' אומר יצא עתק מפיכם מה הוא העתק הזה אם הוא כי אל דעות ה' הלא טוב הדבר כי אל דעות ה' בלי ספק ואם או' כי אל דעות ה' הוא טענה שעל כן יצא עתק מפיהם א"כ העתק איננו בכתוב וגם איך ע"י היותו ית' אל דעות מתבטל העתק ההוא. י' אומ' ולא נתכנו עלילות מה הן העלילות שנתכנו לו וגם אם הוא באל"ף איך יפורש. י"א או' קשת גבורים חתים כי איך יאמ' קשת לשון יחיד וחתים לשין רבים. י"ב אומרו שבעים בלחם כו' ורעבים חדלו עד כו' יראה שרעבים חדלו מהיות נשכרים עד עקרה ילדה כו'. אך אחרי כן נשכרו והוא דבר משולל הבנה. י"ג כי כאשר אמר ממית ומחיה הל"ל מוריד שאול ומעלה. י"ד אומרו אף מרומם והל"ל משפיל ומרומם כאומרו מוריש ומעשיר. ט"ו אומרו מקים מעפר דל מאשפות ירים כו' כי אומ' עפר ואשפות מיותר. י"ו אומרו להושיב עם נדיבים כי הלא יראה דבר בלתי הבנה בכמה דורות שיברור א' מהם יקום אביון מאשפות ויושיבוהו עם גדולים. י"ז אומרו נדיבים ולא אמר גדולים כי נדיבים ימצאו בלתי בעלי מעלה ואינו מן התימא יעשיר אביון וישב אצלם. י"ח אומרו וכסא כבוד ינחילם ולא אמר ובכסא כבוד יושיבם ואיך הוא טענה לזה אומרו כי לה' מצוקי ארץ ואם הוא שבשביל כך יעשירם הלא גם אביונים יהיה עליהם תבל מבלי שיעשירום כרבי חנינא בן דוסא ודומים לו. י"ט אימ' ורשעים בחשך אינו מקביל אל אומרו רגלי חסידיו ישמור. כ' אומרו כי לא בכח יגבר בלתי מתקשר אל הקודם וכ"ש שאינו נראה נתינת טעם אליו. כ"א אומ' ה' יחתו מריביו איך מתקשר אל האמור. כ"ב אומרו עליו בשמים ירעם היעלה על לב יהיה עליו דבר בשמי' ואיך יתקשר לזה אומרו ה' ידין אפסי ארץ ומה עניינו ומה גם כי תמיד הוא ית' דן את העולם כלו ומהו או' ידין לעתיד
אמנם יאמר עלץ לבי כו' אבית וגבורות וקדושת השם שני חסדים טובים קבלה א' לידת בנה שנית היותו שאול לה' בשילה בית עלי שהיא מעלה ועל שניהם אמר עלץ לבי ביי' לומר לא פגמתי החסד הזה ע"י כוונת הכעיס את צרתי או במה שארז"ל שבכל א' שהיתה יולדת חנה היה מת א' לפנינה כי מה שעלץ לבי לא היה רק בה' שהוא ברחמים שלי לא בצרה ורוגז של זולתי וכן בחסד השני לא כוונתי אל היות לו מעלת גדולת העה"ז כי אם רמה קרני בה' שהוא בתורת ה' שיהי' לשמים ולא בבחינת שררה כלל הרי כנגד ברכת אבית שהם חסדי'. וכנגד ברכת גבורות שהוא רב להושיע מחיה מתים שהושיע ה' את בנה מלמות על שהורה בפני רבו באומר זר שוחט כו'