מראות הצובאות על נביאים ראשונים קכו

רואה אמר יפה אמרת אך המורה הלכה בפני רבו חייב מיתה ובקש להענישו וצוחה אמו אנכי האש' כו' אמר אני אתפלל בעד אחר אז אמר אל הנער הזה התפללתי כו' ע"כ ענין דבריהם. וראוי לשים לב איך יתכן שבן שתי שנים שהביאתו כאש' גמלתו ידע להורות הלכה ובאיזה זמן למד וגם אמרנו שהמעשה היה אחר זמן למה לא פורש. על כן אחשבה כי אומ' נער הוא כד"א ויהושע בן נון נער שהוא משמש בלמוד וביאור הכתו' שאחר שסיפר איך אחר הגמל הנער הביאותו וזהו ותעלהו עמה כאשר גמלתו ואח"כ מספר הכתוב כי אחר זמן שוהנער גדל ליקרא נער היה נער כלו' משמש בית אולפנא כד"א ויהושע בן נון נער ובאותו זמן היה כי וישחטו את הפר ואז היתה ההורא' וההבא' אל עלי ואין הפר ההוא מהשלשה הנז' שא"כ למה הוטלה ה"א הידיעה מאי רבותיה מהב' הנותרים כ"א פר אחר שהיה מסווי' ע"י אותו מעשה ואז בראות' את בנה בסכנה אמרה בי אדוני כלומר זאת הסכנה בי הוא תלויה כי אני הסיבותי העדר קיומו והוא הנודע מספ' הזוה' כי בן הניתן ע"י נקבה אינו מתקיי' ופירשה הענין ואמרה חי נפשך אדני אני האשה הנצבת עמכה בזה להתפלל אל ה' באופן שבבחינה זו אמרתי בי אדני כי ע"י תפלתי בא אמנם יש טענו' להצילו והם א' כי אל הנער הזה התפללתי והו' מז"ל כנז' למעלה כי היתה בת קול יוצאת ומנצנצת בכל העולם כלו ואומר צדיק א' עתיד לעמוד ושמו שמואל וכל אשה שהיתה יולדת בן היתה מוציאה שמו שמואל ושעל כן אמר אלקנה אך יקם ה' את דברו הנה כי להיות זה הדבר מפורסם כששאלה חנה לא היה שיעשה ה' חדשה על ידה כ"א שאותו הצדיק שהיה מוכן לבא שיבא על ידה: ובזה נבא אל ענין הכתו' כי אמרה לא יקרא זה בן בא ע"י אשה כי הלא כבר היה עמו ית' מוכן לבא ולא עשיתי רק שחליתי פניו לו' תנה אותו ע"י וזה יאמ' אל הנער הזה התפללתי שהוא כאלו כבר היה במציאו' הנער הזה בעולם ויתן ה' לי כלו' ולא לאשה אחרת את שאלתי אשר שאלתי מעמו כלומר אשר כבר היתה עמו הנשמ' כזאת מוכנת עמו ועוד טענה שנית כי הוא נתון לה' וממנו הוא והוא יצילנו כי שלו הוא וזהו וגם אנכי השאלתיהו ליי' כו' לומר וגם טענה אחרת כי ואנכי השאלתיהו כו'

ב א ותתפלל חנה כו'. ראוי לשים לב למה חילקם לשני חלוקו' ולא אמרה עלץ לבי ורמ' קרני ביי'. ב' איזה ייחס לתפלה זאת אל עניינ'. ג' אומ' רחב פי על אויבי כי הלא לא יאות לצדקת כמוה להרחיב פה על אויביה ומה גם כי לא היה לה אויב זולת פנינה ואין צריך לומ' לדעת האומ' שפנינה לשם שמים נתכוונה כ"א גם בלעדי זה לא יאות לעשות כן כי מישראל היא. ד' אומ' אין קדוש כיי' איך מתייחס אל הקודם. ה' כי טענת כי אין בלתך ג"כ היא טענה אל גבורתי ית' או אל גדולתו לומר אין גדול או אין גבור כה' כי אין בלתך ולמה ייחדה טענת